אד. הערה: Gever Tully, עשה זאת בעצמך ומחבר שלחמישים דברים מסוכנים (כדאי לתת לילדים שלך לעשות), מאמינה שדברים "מסוכנים" שאנו נמנעים מהם הם לרוב דברים מאירי עיניים וחינוכיים שאסור לנו להירתע מהם. הנה התפיסה של טולי על סכנה ועשה זאת בעצמך.
תמונה מאתnttrbx.
לכל אחד מאיתנו יש מושג מה מסוכן ומה לא, אבל כשלוחצים על פרטים, זה יכול להיות קשה מאוד לקבוע הגדרה ברורה. בדרך זו, זה קצת כמו אמנות גדולה; "אני לא יודע הרבה על זה, אבל אני יודע מה אני אוהב". לאחר שביליתי את החלק הטוב ביותר של שנתיים בשיחה עם הורים, מורים וילדים על סכנה, אני יכול לומר בוודאות ששני אנשים לא יכולים להסכים על מה מסוכן. ההורה שלא נותן לילדיו לטפס על עצים עלול להסתובב ולהחנות את הילדים מול הטלוויזיה שעתיים בלילה, והאם המחנכת ביתית ששולחת את ילדיה ליער ליום עם ארוחת צהריים שקית. ורובה לא נותן להם ללכת לבד בקניון. תפיסת הסכנה שלנו היא אישית מאוד כמו הפוביות שלנו - ולעתים קרובות רציונלית בערך.
תפיסות מוטות אלו של הסיכונים היחסיים של פעילויות שונות מובילות לקבלת החלטות מבוססות פחד. זה לא רק ביטול כיתות חנויות והרחקת עצים ממגרשי משחקים, אלא סלטות, גלגלי עגלה, ריצה ואפילו תג נאסרו בבתי ספר רבים ברחבי הארץ (ובעולם) - זה שאנחנו מתחילים לראות את זה כ" סָבִיר." עם הזמן, החשש מאחריות גורם לנו להתחיל לתפוס את הפעילויות החשובות הללו כחשודות, למרות שכל מחקר שנעשה אי פעם בנושא פעילויות הפגרה מראה שככל שהילדים פעילים יותר במהלך ההפסקה, כך הם מצליחים יותר בבית הספר. .
הפילוסוף הגרמני גתה אמר פעם, "סכנות החיים הן אינסופיות, וביניהן בטיחות". בכך שאנו מונעים מילדים להתרוצץ, לטפס על עצים ולהכין דברים במו ידיהם, אנו מונעים מהם את עצם החוויות המניחות את היסודות לגאונות, יצירתיות והתמדה.
הרבה פעמים שואלים אותי מאחי רדיו וטלוויזיה לא מאמינים איזה תועלת אפשרית יש בלאפשר לילד ללקק סוללה של 9 וולט, ומה שהכי מדהים זה שהם מופתעים שיש לנו תשובה נכונה (זה מראה לילדים שהטעם הוא אות חשמלי שנשלח מהלשון שלנו למוחנו, ושאנחנו יכולים לעקוף את החישה הכימית הרגילה של בלוטות הטעם שלנו ולעורר אותם ישירות). אמנם זה נכון לכל נושא בהספר שלנו, זה גם נכון כמעט לכל פעילות שאתה יכול לחשוב עליה - אבל כשאני אומר משהו כזה, אנשים מזנקים בהכרח למסקנה שאני מציע לתת לפעוטות מסורי שרשרת. הסיבה לכך היא שאנו מתוכנתים לקחת דברים לקיצוניות הבלתי הגיונית שלהם. למרבה הצער, בכך שאנו לוקחים דברים תמיד לקיצוניות הבלתי הגיונית שלהם, אנו מתמקדים בתרחיש הגרוע ביותר ללא קשר למידת הסבירות שהוא עשוי להיות.
כן, לתת לילדים להתרוצץ בהפסקה טומן בחובו סיכון שהם עלולים לפצוע את עצמם, אבל מה הסיכוי שזו תהיה פציעה משמעותית? סטטיסטית, נכון שבכל שנה יגמרו מספר ילדים בבית החולים כתוצאה ממשחק בהפסקה, אבל השוו את המספר הזה למספר הילדים שלא פונים לבית החולים וזה הופך למספר לא מובהק סטטיסטית. כמו כן, ללמד ילד כיצד להלחים טומן בחובו סיכון שהם עלולים לשרוף את עצמם, אך האם הם ישרפו את עצמם בצורה קשה?
פציעות קטנות הן חלק מתהליך הלמידה ועלינו להתייחס אליהן כהזדמנות ולא כאירוע שיש להימנע ממנו בכל מחיר, כי העלות של ילדות בטוחה לחלוטין היא חיים שלמים של אדישות וחוסר הישגים.
חמישים דברים מסוכניםבוחן את הרעיון שהרבה דברים "מסוכנים" הם מעניינים, מאירי עיניים, מאיר עיניים או סתם כיף! ולמרות שיש היבטים של סכנה כמעט בכל דבר שאנו עושים, החוכמה היא ללמוד כיצד שליטה למעשה ממזערת סכנה. הליכה מסוכנת כשאנחנו מתחילים בתור תינוקות, אבל אנחנו מתמידים וזה הופך בטוח. בשלב הבא נלמד לנהל משא ומתן במדרגות. למה לעצור שם? למה לא להתאמן ולהתמקצע בהליכה על הגג או בהליכה על חבל דק? אלו הם רק כמה מחמישים הדברים המסוכנים שהספר מזמין אותך לנסות.
