קרדיט: P-fotography - Shutterstock
השעועית האהובה עליי היא שעועית לימה, מה שאומר שאני לא זר להשריית שעועית למשך לילה. אולי תוכל לברוחדילוג על שלב ההשריהעם שעועית פחות, אבל הלימה דורשת את זה. (אם יש דבר אחד שאני שונא להרגיש בין השיניים, זו שעועית לימה לא מבושלת ולא קמחית.)
השריית שעועית דורשת השריית שעועית, והרבה מתכוני שעועית אומרים לך לזרוק את המים לאחר השלמת ההשריה. לאחר מכן אתה אמור לשטוף את השעועית ולבשל אותה במים מתוקים. מעולם לא עשיתי זאת כי אני נגד עבודה מיותרת וביצועית. אני שוטף את השעועית (ומסיר כל דגימות מצומקות או סלעים זעירים) לפני שאני משרים אותם, אז למה אני צריך לשטוף אותם שוב?
לפי הוגי השעועית ברנצ'ו גורדו, כבר זמן רב מניחים שזריקת המים עוזרת לצמצם את המצוקה במערכת העיכול ("הפליצים במים!" יש הטוענים), אבל יש "ראיות מדעיות סותרות ששינוי המים מפחית את הגז". בנוסף להסתמכות על נימוקים מדעיים קלושים, אתה כנראה שופך טעם לטמיון.
"המחשבה כעת היא שוויטמינים וטעם יכולים לדלוף מהשעועית לתוך מי ההשריה שאתה זורק לכיור", מסבירים אנשי השעועית, לפני שהם מוסיפים, "אם אתה רוצה, עשה זאת. אם זה נראה מיותר, אל תעשה זאת".
אני, למשל, לא. נראה ששעועית לימה בכל מקרה לא עושה הרבה בעיות לבטן, אבל - חשוב מכך - תמיד גיליתי שלשעועית המבושלת בנוזל ההשריה שלה יש מרק עשיר יותר, כהה יותר וטעים יותר.
אני לא היחיד ששם לב לזה. כאשר האנשים באפיתוריבבדיקת שעועית שבושלה בנוזל ההשריה שלה לעומת שעועית מבושלת במים טריים, הם גילו ש"השעועית שבושלה בנוזל ההשריה הייתה הרבה יותר טעימה, בעלת צבע יפה יותר וכהה יותר, ושמרה על המרקם שלה טוב יותר".
אז, אם כמוני, תמיד בישלת את השעועית שלך במי ההשריה שלה: מזל טוב, צדקנו כל הזמן. אבל אם, מחשש להפלצות, זרקתם את מי ההשריה והחלפתם במים טריים ו"נקיים", אל דאגה. יש עדיין זמן לשנות את דרכיך ולהתחיל פרק חדש לגמרי בחייך לצריכת שעועית - פרק שבטוח יהיה טעים יותר מכל אחד קודם.
קלייר תחתית
קלייר היא עורכת המזון הבכירה של Lifehacker. יש לה תואר ראשון בכימיה, עשור של ניסיון בעיתונאות אוכל ואהבה עמוקה למיונז ול-MSG.