כאשר אתה מחליט להתחיל ללכת לחדר כושר, האם אתה עושה את זה כי אתה חייב, או כי אתה נהנה להתאמן? אם אתה רק מכריח את עצמך לעשות את זה בשביל התגמול, זה עלול להיות לא מועיל.
כפי שמסביר אתר הייעוץ Afford Anything, ישנם שני סוגים של מוטיבציה שתוכל להשתמש בהם כדי להגיע למטרה: פנימית וחיצונית. מוטיבציה חיצונית היא כאשר אתה שונא לעשות משהו, אבל יש לך סיבה חיצונית לעשות את זה. אתה לא אוהב להתאמן, אבל אתה רוצה לרדת במשקל, אז אתה מכריח את עצמך לעבור בחוסר רצון. עם זאת, מוטיבציה פנימית מתרחשת כאשר אתה הולך לחדר כושר פשוט כי אתה נהנה מהריגוש שבאימונים:
מחקרים מראים (וחובבי אימון יודעים) שפעילות גופנית שופעת יתרונות מובנים: מתח נמוך יותר, אנדורפינים גבוהים יותר, שינה טובה יותר. אבל אם אתה עסוק בקנה המידה, אתה עלול להתעלם מהיתרונות המהותיים הללו. מסגרת מחדש את הפעילות הגופנית כאמצעי למטרה, כלי משלוח לתוצאות, ולא כפעילות שנועדה ליהנות ממנה לשמה.
ניגשת לזה עם חשיבה מבוססת תוצאות ("מה אני יכול לקבל מזה?"), במקום חשיבה עם מוטיבציה פנימית ("האם אני נהנה מזה?") ולמרבה האירוניה, יש לך פחות סיכוי להשיג ו לשמור על תוצאות בטווח הארוך.
למוטיבציה פנימית יש סיכוי טוב יותר לשנות את ההרגלים שלך כי אתה לא צריך הצדקה כדי לעבוד על ההרגל שלך. אתה לא צריך סיבה לאכול מזון בריא אם יש לך ארוחות בריאות שנראה לך טעימות. אתה לא צריך אפליקציה שתזכיר לך להתאמן אם אתה מצפה לזה כל יום.
מוטיבציה חיצונית יכולה גם להיות לא פרודוקטיבית. כפי שהאתר מסביר, אם אתה מחליט "לתגמל" את עצמך על שעשית משהו פרודוקטיבי עם משהו מהנה, אתה מחזק את הדבר היצרנילאכֵּיף. במקום זאת, למדו את עצמכם שלעבוד על הפרויקטים שלכם או להיות בריא זה כדאי כשלעצמו, ללא קשר לתגמול החיצוני.
מה אם נוותר על כל מטרה? (בִּרְצִינוּת?)| להרשות לעצמך כל דבר
תמונה מאתW_מינשל.
