ויתור על הכיסא שלך בתחבורה ציבורית עבור מישהו שזקוק לכך צריך להיות מחווה פשוטה וקלה. ובכל זאת. כמעט כולנו ראינו אישה מותשת, בהריון בכבדות, עומדת, מתעלמים ממנה, ברכבת מלאה בנוסעים בישיבה נוחה; אישה בכלל לא בהריון המושפלת מהצעה לא רצויה לשבת; קשיש שנאלץ להישאר עומד בעודו נאבק בשקיות מכולת כבדות... רשימת ההשמצות האכזריות עוד ארוכה.
חלק מהבלגן הזה הוא שחוקים שצריכים להיות פשוטים בתיאוריה אינם תמיד מעשיים. מישהי בשליש השלישי להריון או בעשור התשיעי לחייו כנראה תשמח לקבל מושב, בטח, אבל מה עם המקרים הפחות ברורים? האם כדאי להרוס את היום של מי שאולי נפוחה אבל לא בהריון, או שיש לה שיער אפור אבל לא שברירית ולא קשישה? ("אני חושב שמציעים לי מושבים עכשיו כי אנשים רואים שיער אפור וחושבים, 'אלוהים, היא עתיקה, מישהו יעזור לה'", אומרת סגנית עורכת Lifehacker (לא עתיקה) אליס בראדלי.)
עם זאת בחשבון, צוות Lifehacker החליט על כלל חדש: אם אתה רואה מישהו שלדעתך צריך את המושב שלך יותר ממך, חכה עד שהוא יראה אותך, ואזפשוט לקום. אין צורך ליצור קשר עין משמעותי תוך כדי תנועת הצבעה קדימה ואחורה בין האדם למושב. פשוט תזוז. אם הם צריכים את המושב, הם יסתובבו ויתפסו אותו, ואם לא, בכל זאת ניסית לעשות את המעשה הטוב שלך להיום, והאם זה באמת כל כך רע לעמוד, בכל מקרה?
כמובן, אתה מסתכן שאדם חסר מושג, כשיר, יקפוץ את האקדח ויתפוס את המושב לפני שתהיה לך הזדמנות למושב המיועד. (גברים לבנים,אנחנו מסתכלים עליך.) זה מבאס, אבל למען האמת, זה שווה את הסיכון. מה יותר גרוע: לנסות לעשות משהו נחמד ושאידיוט מטעה מבלבל את זה, או לפגוע ברגשותיו של האדם שניסית לעזור לו מלכתחילה?
עכשיו, אם אתה מסוגל ליצור קשר עין משמעותי עםזֶהאדם - כלומר, תופס המושב חסר השכל - לפני שהם קופצים פנימה ומחליפים מושב ממישהו שבאמת צריך את זה, על אחת כמה וכמה. אבל זה בהחלט כל מקרה לגופו. השורה התחתונה כאן היא: היו מתחשבים מבלי להיות יומרנים, ותרגישו נוחים עם הרעיון שאולי אתם עושים טובה למישהו שלעולם לא יבין זאת.
