קרדיט: Shutterstock
אולי יום אחד יהיה חיסון או תרופת פלא ל-COVID-19. אבל אם זה יקרה, זה לא יהיה ברור מיידית מסיפור חדשותי שמופיע בטלוויזיה שלך או בעדכון המדיה החברתית שלך. מחקרים גדולים וחשובים למראה מגיעים כל הזמן, ורובם מתגלים כמאכזבים ברגע שלומדים את כל הסיפור.
הנה כמה שאלות שכדאי לשאול אם אתה חושב שאתה מסתכל על משהו גדול:
מה היו הממצאים בפועל?
הכותרת הולכת לגרום לדברים להישמע ממש דרמטיים, כי זה מה שהכותרות עושות. אבל קדימה לקרוא את המאמר, ולשאול את השאלה: מה הם עשולְמַעֲשֶׂהלִמצוֹא?
לדוגמה, אחת הכותרות הראשונות שראיתי בטוויטר הבוקר הייתה "נמצאה תרופת קורונה מצילת חיים". (זֶההוא המאמר; הכותרת שונתה מאז.) הכותרת הזו מרמזת שיש שם תרופת פלא אחת, עכשיו מצאנו אותה, ומקרי מוות מנגיף הקורונה הם נחלת העבר. שום דבר מזה לא באמת נכון.
במקום זאת, הסיפור מסביר כי התרופה הפחיתה את שיעור התמותה מ-41% ל-28% עבור חולים במכשירי הנשמה, ומ-25% ל-20% עבור חולים שלא היו במונשמים אך היו חולים מספיק כדי להזדקק לחמצן.
הכותרת מדויקת במובן זה שנראה שחיים ניצלו, אבל זו לא תרופה מלאה, היא לא עובדת על כולם, והיא מוצגת רק אצל אנשים שכבר היו חולים קשות. זה מה שחשבת כשראית את הכותרת לראשונה?
מה חושבים על זה מדענים אחרים?
המדע מתקדם במהירות בימים אלה, ולא כל מחקר עומד בבדיקה. כמה מחקרי COVID-19 התבררו כעשויים בצורה עלובה, או שהגזימו במסקנותיהם על סמך תוצאות מינימליות, או שהם מבוססים על נתוניםנראה מעורפל ולא ניתן היה לאמתו.
אנחנו לא נוטים לברר את הבעיות במחקר מיד. בדרך כלל נדרשים לפחות כמה ימים שבהם מדענים דנים ובוחנים מאמר לפני שבעיות מתגלות. (אם שמעתם על ביקורת עמיתים, התהליך שבו כמה מדענים מסוגלים להסתכל על מאמר לפני שהוא מתפרסם בכתב עת אקדמי, זה נועד לתת התחלה לדיון הזה. אבל זה לא ערובה של אֵיכוּת.)
באתי להתייחס בזהירות לכל מחקר או הודעה חדשה. כקורא, דבר אחד שאתה יכול לחפש הוא האם הכתב של מאמר חדשותי שוחח עם מדענים שקראו את המחקר, אך לא היו מעורבים בעצמם בהפקתו. אם כל ציטוט בכתבה חדשותית הוא מהאנשים שערכו את המחקר, היו סקפטיים עד שתשמעו יותר.
האם המחקר המלא פורסם?
כל אחד יכול להתקשר לכתב ולומר שהם מצאו כמה תוצאות מגניבות למראה. אם יש מדע כדי לגבות את זה, הם אמורים להיות מסוגלים להראות לכולם את המחקר המלא. בעידן COVID-19, ראינו הרבה תוצאות שהוכרזו בהודעה לעיתונות או במסיבת עיתונאים, מבלי שהמדענים באמת פרסמו את השיטות המלאות או את הנתונים הבסיסיים.
מבחינה אתית, על האנשים שמנהלים לימודים יש חובה לפעול במהירות אם הם מגלים שטיפול מסוכן במיוחד, או מציל חיים במיוחד. המחשבה היא שסיום ניסוי מוקדם, או פרסום תוצאות חשובות, יכולים להציל חיים ואין לעכב.
אבל יש צד נוסף לדילמה הזו: מה אם המחקר שגוי, או שהתוצאות אינן שלמות? זכור, אתה רוצה שמדענים אחרים יוכלו להסתכל על המחקר כדי לעזור לקבוע אם הוא באמת שימושי ומה עשויות להיות המגבלות. הכרזת תוצאה מבלי לשחרר נתונים הופכת את זה כמעט לבלתי אפשרי עבור שאר הקהילה המדעית לבצע את עבודתה.
הציוץ הזה אינו זמין כרגע. ייתכן שהוא נטען או הוסר.
לפעמים אפילו מחקרים לא רפואיים מוכרזים ללא מסמך, כמו הסיפור שמחצית מחשבונות הטוויטר שדנו בפתיחה מחדש היו למעשה "בוטים". התוצאות פורסמועל ידי הודעה לעיתונות, מה שמותיר חוקרים אחרים לתהות כיצד "בוט" הוגדר, ובכך האם המחקר באמת מצא את מה שהחוקרים אומרים שהוא עשה.
מה יבוא אחר כך?
אם נמצא תרופת פלא אמיתית לנגיף הקורונה, זה לא יהיה סיפור חד פעמי שלא נראה שוב. התוצאות יאושרו עם ניסויים נוספים, מדענים ורופאים אחרים יגיבו על איך זה עובד, והסיפור יופיע שוב בחדשות פעם אחר פעם ככל שתהליך זה יימשך.
לִזכּוֹר,יש עשרות תרופות וחיסונים בעבודה, ויעבור זמן רב עד שנגלה בוודאות אם מישהו מהם יעבור. סביר להניח שסביר יותר שנקבל כמה תרופות שכל אחת מהן עוזרת מעט מאשר נמצא תרופת פלא אחת. אז אל תסתכל רק על סיפור אחד; שקול היכן חלק החדשות החדש הזה משתלב במה שכבר היה ידוע. ותחכה ותראה מה יצא אחר כך.
בת' סקוורצקי
עורך בריאות בכיר
Beth Skwarecki היא עורכת הבריאות הבכירה של Lifehacker. בעלת תואר ראשון בביולוגיה, כתבה שני ספרים ומאמנת אישית מוסמכת. היא כותבת על בריאות, כושר ומדע כבר למעלה מעשור, ויכולה לסחוט 225 קילו.
