"אם לא היית עושה את העבודה שלך בחינם, אז עזוב." אין ספק ששמעתם עצה זו או דומה, ולמרות שעל פניו היא נראית נורא קיצונית, היזם דיוויד פיהרימן מסביר כיצד המעקב אחריה עזר לו להפנות את הקריירה שלו לכיוון הנכון.
ב-12 במאי 2009 קראתי רשימה של עצות שקיבל גיסי במהלך סיום לימודיו במשפט ייל:
שעת שינה לפני חצות שווה שתיים, ושעה עבודה לפני צהריים שווה שתיים.
תמיד תאסוף את הילדים שלך מבית הספר. זה הרגע שהם רוצים לדבר.
לעולם אל תיתן למיומנות שלך לעלות על המעלות שלך.
לעולם אל תיקח פחות משבועיים חופש כשיש לך ילד או לירח הדבש שלך. אל תתן להם לדבר עליך.
כשאתם מתבלבלים, הודו בזה בכנות ובמהירות, והמשיכו הלאה.
עשה תמיד את המיטב בעבודה שלך, אבל אם אתה לא אוהב את מה שאתה עושה מספיק כדי שתעשה את זה בחינם, עזוב. (זה נראה קיצוני, אבל באותו הזמן משחרר נפשית.)
האחרון הזה פגע בי כמו ברק. כמובן ששמעתי עצות דומות, כמו תעשה מה שאתה אוהב ולעולם לא תעבוד יום בחייך. אבל זה היה שונה. האם הייתי עושה את זה בחינם? זה סטנדרט די גבוה. נהניתי מהעבודה שהייתה לי. לכל דבר יש עליות ומורדות, אבל באופן כללי זה היה בסדר. עשיתי עבודה שנהניתי ממנה. עבדתי עם טכנולוגיה ופיננסים/חשבונאות- זה סיפק מספיק אתגר והחברה צמחה היטב. אבל, ידעתי שאני לא אעשה את זה בחינם.
מה אהבתי מספיק כדי שאעשה את זה בחינם? הבנתי שאם אני באמת מוכן לעשות את זה בחינם, אז זו תהיה התחלה טובה. אז בדקתי לקחת את הסמכות CFA או CAIA - אולי הייתי רוצה לעשות יותר ניתוח אבטחה. לא. התחלתי לבדוק סחורות ופתחתי חשבון מרווח, מימנתי אותו בכסף. אבל זה לא היה זה. עשו קצת ניתוח נדל"ן, לנכסים במערב התיכון יש תעריפים אטרקטיביים. לֹא.
בסופו של דבר חזרתי למה שעשיתי פעם: לעזור לחברות קטנות לצמוח. הפעם רציתי לגדל משהו ניתן להרחבה - עם היקף לאומי או בינלאומי. התחלתי להשתתף באירועים טכנולוגיים, לקרוא הכל באינטרנט, לקנות ספרים, וגיליתי משהו שאני אוהב לעשות בחינם - ומה שאני עושה ממש טוב. אני טוב מאוד בעבודה במרחב שבין טכנולוגיה לעסקים. בסופו של דבר עזבתי את העבודה שלי כדי לעבוד על הדברים האלה במשרה מלאה. גיליתי שיש שתי סיבות לעבוד רק בעבודה שאתה עושה בחינם.
סיפוק אישי
זה הדבר שרוב האנשים מבינים באופן אינטואיטיבי. אולי זה בגלל שהיו לכולנו כמה ימים, או שבועות, או שנים... שבהם אנחנו שונאים להתעורר ולהיכנס לעבודה. המקום שבו רבים מאיתנו עולים מנסים לזהות מה נותן לנו מספיק סיפוק כדי שהיינו עושים זאת בחינם. רוב האנשים שאני מדבר איתם חושבים שזה אומר שהם צריכים לעבוד במשחקי וידאו, ספורט או פעילות פנאי אחרת שהם נהנים ממנה. פרספקטיבה זו חוסמת את היכולת של האדם לגלות באמת מה הם אוהבים.
התהליך שאני ממליץ לגלות מה היית עושה בחינם הוא לגלות מה אהבת לעשות כשהיית בן 12. למה? יש משהו קצת תמים בעידן הזה שבו אנחנו מפתחים את האישיות שלנו ומתבגרים אבל לא מספיק מבוגרים כדי להסיח את דעתנו מדברים כמו להרוויח יותר כסף, לעבוד בקריירה יוקרתית וכו'... במילים של השחור אפונה עיניים:
אני מרגיש את משקל העולם על הכתף שלי
ככל שאני מתבגר, אנשים מתקררים יותר
לרובנו אכפת רק מעשיית כסף
אנוכיות גרמה לנו ללכת בכיוון הלא נכון שלנו
אז מה אהבתי לעשות כשהייתי בן 12? משחק כדורגל. אבל כשחקרתי מה אני אוהב בכדורגל, אהבתי להיות השחקן הכי טוב בקבוצה. אהבתי להוביל את הקבוצה. אהבתי לשחק בצורה יצירתית, לעשות את הבלתי צפוי. אהבתי למצוא במהירות פתרונות לבעיות במגרש ולתכנן טקטיקות לפני המשחק כדי להשיג יתרון. אהבתי להתאמן ולהשתפר כל הזמן. עכשיו אני עושה את אותם דברים שאהבתי כשהייתי בן 12 - אבל אני עושה אותם עם חברות טכנולוגיה.
שְׁלִיטָה
אנחנו צריכים לעבוד רק במשהו שהיינו עושים בחינם כי רק אז תהיה לנו המוטיבציה הפנימית לנסות להשיג שליטה - או להשתפר ולהשתפר במשהו שחשוב. שליטה היא משהו שמצאתי בתהליך הגילוי שלי. ספרים כמו "דרייב" מאת דניאל פינק ו"לספק אושר" עזרו לי להבין שכאשר אנחנו באמת מתמקדים בלהיות מומחים במשהו שחשוב, אנחנו מפסיקים לנסות להשיג דברים בגלל המניעים החיצוניים. לדוגמה, כשהייתי בקולג' הייתי צריך לקחת שיעור גיאולוגיה. לא היה אכפת לי מגיאולוגיה ולקחתי את השיעור רק בשביל ציון. אני לא זוכר הרבה מהשיעור הזה. אבל נהניתי מכלכלה וקיבלתי תואר שני בכלכלה כי נהניתי מהתיאוריה ונהניתי ללמוד. מעולם לא הייתי צריך לדאוג לקבל תואר א' בכלכלה, כי שלטתי בחומר.
אבל שליטה אינה מתייחסת לביצוע מושלם ולידע. כפי שפינק אומר בספרו, "אסימפטוטת השליטה היא מקור לתסכול. למה להגיע למשהו שלעולם לא תוכל להגיע אליו במלואו? אבל זה גם מקור לפיתוי. למה לא להגיע אליו? השמחה היא במרדף יותר מאשר ב בסופו של דבר, שליטה מושכת בדיוק בגלל שהשליטה חומקת". אני מאמין שאנחנו יכולים לשלוט רק בדברים שאנחנו עושים על סמך מוטיבציה פנימית. לא אם אתה שם כדי לגבות תלוש משכורת.
אז מה איתך? מה הייתם עושים בחינם? ובכן אתה חייב לגלות מה זה ולעזוב את העבודה שלך כדי שתוכל לעשות את זה. אתה תהנה הרבה יותר מהעבודה שלך ותהפוך למומחה בתחומך.
אם לא היית עושה את העבודה שלך בחינם, אז צא.| ברן מדיקל
דיוויד פוהרימן מתגורר בסן דייגו וכיום עובד במשרה מלאהברן מדיקל, סטארט-אפ שעוזר לרופאים למצוא חשבונות שלא נענו. הוא גם היה שותף להקמת5000Hands.comוCloudGirlfriend.com.
תמונה רמיקס מבנימין רגב
