לא עשיתי אחת מאותן בדיקות היסטוריה גנטיות, אבל אני יודע שהתוצאות יחשפו את אבותיי כחיוורים מאוד ובעיקר אירים (או שילוב כלשהו של אירית וולשית). אבל בכנות, אני מרגיש אירי בערך כמו צלחת של נאצ'וס אירי, שלא מגיעים מאירלנד ומעולם לא היו באירלנד - אבל אתה יכול לדמיין את עצמך מבלה איתם על חצי ליטר.
נאצ'וס אירי הם מנה פשוטה. כל מה שאתה צריך זה איזשהו תפוחי אדמה מטוגנים שישמשו כבסיס, וכל הדברים שבדרך כלל תערמו על קליפה של תפוחי אדמה או תפוחי אדמה אפויים "טעונים במלואם". רוב הנאצ'וס האירי מיוצר על ידי המסת גבינה על תפוצ'יפס אותפוחי אדמה פרוסים מטוגניםומעליהם חתיכות בייקון, שמנת חמוצה ועירית או בצל ירוק. זה בסדר - אפילו טוב - אבל זה יכול להיות טוב יותר.
הנאצ'וס המועדף עליי, ללא קשר ללאום, עשויים תמיד עם רוטב גבינה - במקרה הזה, רוטב גבינת בירה. אתה יכול להכין רוטב גבינת בירה עם כל בירה, אבל אני בחרתי בגינס, שהיא גם על הנושא וגם על הנקודה מבחינת הטעם. הוא מביא לרוטב אופי מר ומלתתי שמשתלב היטב עם צ'דר אירי סופר חד. במקום רוטב שמתהדר בטעם בודד (גבינה), מקבלים רוטב עם אופי ופונץ', רוטב שאי אפשר להפסיק לאכול.
בנוסף לתפוצ'יפס, הרוטב הזה טוב עם לחם ובייגלה, והוא פנומנלי כפונדו לתפוחים פריכים, חמוצים, או כמטבל עבורחזירים בשמיכה. (המתכון הזה עושה הרבה, אז זה טוב שיש לו מספר שימושים בשורה.)
גבינת בירה גינס
מרכיבים:
3 כפות חמאה
3 כפות קמח
1/8 כפית MSG
12 אונקיות גינס, או סטאוט אירי יבש אחר
1 כוס חלב מלא
12 אונקיות צ'דר אירי חד, מגורר
ממיסים חמאה בסיר או בסיר בינוני על אש בינונית. לאחר ההמסה, מוסיפים את הקמח וה-MSG ומערבבים לקבלת משחה, וממשיכים לבשל עד שהתערובת הופכת לקצף ולא נשארים גושים.
מוסיפים לאט את הבירה, ולאחר מכן את החלב, תוך ערבוב מתמיד. מביאים לרתיחה ונותנים לו להתבשל, תוך ערבוב תכוף, עד שהוא סמיך מספיק כדי לצפות את החלק האחורי של כף עץ. מנמיכים את האש לנמוכה ומוסיפים את הגבינה בחופנים קטנים, תוך ערבוב לאחר כל הוספה עד להמסה מלאה. מגישים מיד. (אחסנו שאריות במקרר עד חמישה ימים. מחממים על אש נמוכה על הכיריים).