צפייה מוגזמת היא הבילוי האהוב החדש על אמריקה. כלומר, מה יכול להיות טוב יותר מאשר להתמקם על הספה כדי לצפות בתוכנית טלוויזיה מתחילתה ועד סופה במהלך היום? אבל מחקר אחד מנסה להרוס את הקסם לכולם.
בטח כבר ידעת שצפייה מוגזמת לאורך כל היום אינה הטובה ביותר לבריאות שלך, כי אתה יודע, להסתובב זה טוב בשבילך או משהו כזה. אֲבָלמחקר חדשמאוניברסיטת מלבורן הולך כל כך רחוק ומציע שצפייה מוגזמת בתוכניות טלוויזיה יכולה למעשה להפוך אותן לפחות מהנות בסך הכל. לפי המחקר,פורסם בכתב העת בעל ביקורת עמיתים First Monday, צפייה מוגזמת משפיעה גם על הזיכרון לטווח ארוך וגם על כמה אתה אוהב תוכנית.
משתתפי מחקר שהתבקשו לצפות בתוכניות זלילה חוו היווצרות זיכרון חזקה מיד לאחר הצפייה, אך הזיכרונות הללו של מה שהם צפו התפוגגו מהר יותר בהשוואה למשתתפים שצפו בתוכניות על בסיס יומי או שבועי. לכן, אם אתה רוצה לזכור במה אתה צופה, עדיף לתת למוח שלך קצת זמן לנשום ולהרהר במה שראית. אחרת, אנשים ישאלו אותך מה חשבת על העונה החדשה של אותה תוכנית סופר פופולרית וכל מה שתוכל לומר הוא, "אני חושב שאהבתי את זה..."
משתתפי צפייה מוגזמת דירגו גם את החוויות שלהם כפחות מהנות בהשוואה לאלו שחילקו צפיות. זה גם לא המחקר הראשון שמעלה את הטענה הזו.מחקר אחד מ-Journal of Consumer Research מציעככל שתצרכו תוכניות טלוויזיה מהר יותר כך תפיק מהן פחות שמחה. זה הגיוני - סביר להניח שיותר מדי מכל דבר יהפוך אותו לפחות מעניין ופחות מרגש. לדוגמה, טיולי פארק שעשועים זה כיף, אבל אם אתה יושב על אותה רכיבה כל היום זה מאבד מהקסם שלו.
באופן אידיאלי,הקצב לעצמך עוזר לך לשים לב טוב יותר למה שאתה צופה בו, זכור אותו יותר, וכך, תהנה ממנו יותר. יש לך זמן לחשוב, להמציא תיאוריות משלך ולבנות את הציפייה הכל-יכולה הזו לפרק הבא, מה שהופך אותו לסוחף יותר כשסוף סוף הגיע הזמן לצפות. אבל מה שלא יהיה, אני אמשיך לצפות בבולמוס. עכשיו, אם תסלחו לי, יש לי את בוג'ק הורסמן, נרקוס, פורטלנדיה, והצפייה ה-20 שלי של It's Always Sunny בפילדלפיה.
