קל להיות המום ממנואת כל הדברים. כל האנשים שאתה צריך לחזור אליהם (בדרך כלל עם שורת ההתחלה העצובה "סליחה על האיחור בתגובה..."). כל המילים שאתה אמור לכתוב. כל הדקות שהבטחת שתרוץ על ההליכון, כל הארוחות שאמרת שתכין, כל העומס בארון שהתכוונת להיפטר ממנו כבר חודשים.
אולי התחלת במשימה אבל נתקעת, משותקת מגודל הגבעה שלפניך. במקום לוותר, אמור לעצמך את זה:רק עוד חמישה. בקטע עלאמנות הריכוז האבודה, The Guardian מסביר את "כלל חמישה נוספים".
זוהי דרך פשוטה ללמוד להתרכז טוב יותר. זה הולך ככה: בכל פעם שמתחשק לך להפסיק - פשוט עשה עוד חמש דקות - עוד חמש דקות, עוד חמישה תרגילים, עוד חמישה עמודים - מה שירחיב את המיקוד שלך. הכלל דוחף אותך ממש מעבר לנקודת התסכול ועוזר לבנות ריכוז נפשי. זה סוג של אימון כמו גם דרך להשיג משהו.
עשיתי את זה בצורה משלי. אני קורא לזה "חמש לשגשג" - שם גביני, אבל זה נדבק. המספר חמש מרגיש איכשהו ניתן לניהול. לא בא לך להתאמן? עשה חמישה כלבים הפונה כלפי מטה. אתה לא יכול להביא את עצמך לנקות את כל המקרר? נקה חמישה פריטים. מתגרה על ידי הרומן הענק הבלתי נפתח שישב לך על שידת הלילה? קרא רק חמישה עמודים. אתה נותן לעצמך זינוק - וברגע שתצא לדרך, סביר להניח שלא תפסיק. (אבל אל תגיד לעצמך את זה. זה רק חמש. קל, נכון?)
"האמנות האבודה של ריכוז: להיות מוסחת בעולם דיגיטלי"| הגרדיאן
