ברמנים צריכים להשתיק אנשים

אני אוהב בר שקט. יש לי מאז שהייתי בן 21. זה לא רצון יוצא דופן; בכל פעם שאני בבר אחרי 8, מישהו (לפעמים זה אפילו לא אני!) בסופו של דבר אומר "סליחה, לא יכולתי לשמוע אותך. הבר נעשה כל כך רועש!" אפילו הצלילה הכי שקטה מתמלאת מדי פעם באנשים שצועקים שישמעו, כשכל אחד בנפרד מייחל שהמקום יהיה שקט יותר. מדוע, כתרבות, לא הצלחנו למצוא דרך לצאת ממלחמת הקולניות הזו? למה רוב הברים כל כך פאקינג רועשים?

כפי שקולגה שלי קלי סטאוט ציינה לאחרונה ב-Deadspin,צריך רק אדם אחד כדי להפוך את כל המקום לקול יותר. וברגע שזה קורה, קשה מאוד להשתיק את המקום שוב. גם אם קבוצה אחת שלמה של פטרונים נרגעת, הלחישה אינה כמעט ויראלית כמו הצעקות. השקט לוקח פיקוד אקטיבי המופנה לכל הממסד. ורק לפטרון הבר הכי מרוכז יהיה האומץ לבקש מכל חבריו הפטרונים להשתיק. הפתרון, אם כן, טמון בצוות הבר. בכל בר שלא מטפח באופן פעיל אווירה מטורפת, הצוות צריך להשתיק את הלקוחות.

הברמן הוא האדם היחיד במקום שכולם חייבים לציית לו. אמנם הבעלים יכול לקבוע מדיניות, אבל הברמן הוא זה שמקבל את ההחלטות בשטח: מי מקבל שירות ראשון, מי מקבל את המזיגה הטובה, מי מנותק. הברמן הוא היחיד שיכול לתבוע את הסמכות לקבוע את עוצמת הקול. הברמן נותן והברמן לוקח, אז יצייתו לברמן.

כמו ההכנסה בסיסית אוניברסלית, הרעיון המהפכני הזה נבדק בניסוי בעולם האמיתי. בטירת בורפ, באיסט וילג' בניו יורק, בכל פעם שהשיחה מתחילה להיות רועשת, הברמנים (לפעמים לבושים כמו נזירים, אל תדאגו) ישלחושששששששששששששששששששששששששש der der van der. וזה עובד. כולם במקום מתייצבים ללחישה. שמעתי את זה קורה הרבה פעמים, ורוב כולם נהנים מזה. הם זיהו את ההשתקה כידידותית, לא מעיקה, בדיקה הכרחית לכשל אנושי תמים. טירת ברפ יש אדירוג Yelp 4 כוכביםוהוא, כמובן, הבר האהוב עליי. כמה חברים משפשפים את ההשתקה; הם עדיין חברים שלי, אבל למדתי עליהם משהו.

זו, אני אתן, דוגמה מעט קיצונית ואידיאלית. טירת ברפ מושיבה רק כמה תריסר אנשים, בעיקר בשולחנות של שניים או שלושה. זהו בר המיועד לבירה בלבד, שמעודד צריכת אלכוהול איטית יותר, והוא משרת רק מבחר מלאכותי קטן, שמעודד את הלקוחות ללגום בהתחשבות (או לפחות יומרנית) ומעצים את הברמנים שלו כיועצים וכסומולירי בירה. המוזיקה היא לפעמים ג'אז, לפעמים מזמורים גרגוריאניים אמיתיים. הקירות מכוסים בציורי קיר של נזירים שמתנהגים רע. בסדר, זה סרגל נושאים. כל מה שקשור למקום תומך בגימיק הששש.

אבל יש הרבה ברים קלאסיים, כבדים על הבירה והעץ הטבעי, שבהם השתיקה מדי פעם לא תרגיש במקום. ברי יין, ברי משקאות איכותיים, ברים עם שלטי הוקי מרובים לא לעצבן את הצוות - כל הברים שבהם מערכת היחסים של הברמן/פטרון מוציאה ריח של דום/סאב - מוכנים לשתוק. זה יעבוד מצוין ב"דיבורים" חשאיים מבחינה ביצועית, וייתן למקומות האלה סיבה להתקיים מעבר להעמיד פנים שהאיסור לא בוטל.

רמת הרעש שמפעילה השתקה תשתנה מבר לבר. במקומות מסוימים, ההשתקה תהיה פעמון, או מילה, או גיהנום, צופר אוויר מנפץ אוזניים שמפחיד את הרעש ישר מאנשים. וברור,בָּרוּרלא בכל בר צריך להיות שתיקה. מקומות מסוימים נועדו להיות סוערים. אולי נגלה שהאחוז האידיאלי של ברים שמשתקים הוא 90% - אולי זה רק 10%. אבל זה בהחלט יותר מאחד.