דיברנו בעבר עלחשיבות השעמוםהן ליצירתיות והן לחיים בריאים. הציטוט של הפילוסוף סורן קירקגור לעיל מזכיר לנו עד כמה זה חשוב.
הציטוט לקוח מתוך"הסיבוב של היבולים: מיזם בתיאוריה של זהירות חברתית."בחיבור, קירקגור מדבר בהרחבה על חשיבות הבטלה והשעמום. בעיקרו של דבר, ככל שאנו עושים יותר עבודה כדי למלא את השעמום, הדברים נעשים קשים יותר:
כאן בבת אחת עיקרון ההגבלה, עקרון ההצלה היחיד בעולם. ככל שאדם מגביל את עצמו, כך הוא הופך להיות בעל תושייה. אסיר בודד לכל החיים הוא בעל תושייה רבה; בשבילו עכביש יכול להיות מקור לשעשוע גדול... איזה צופה קפדן הופך להיות, שמזהה כל צליל או תנועה קטנה. הנה הגבול הקיצוני של אותו עיקרון המחפש הקלה לא באמצעות הרחבה אלא באמצעות אינטנסיביות.
זו תזכורת נחמדה שלפעמים, להגביל את עצמך ורק להיות בעל תושייה עם מה שיש לך מולך זה מספיק טוב.
קירקגור על שעמום...| בחירת מוח
