מאז ש-COVID-19 החל להתפשט לראשונה בדצמבר 2019, הוא עשה את דרכו ברחבי העולם. כשזה הגיע לארצות הברית, היו בתחילה כמה מקרים בסיאטל, אבל הנקודה החמה הגדולה הראשונה הייתה ניו יורק. עכשיו, כמה חודשים לאחר מכן, מקומות כמואריזונה, דרום קרוליינה ופלורידההם נקודות חמות חדשות לנגיף. זה יכול להיות קשה לעקוב אחר ההתפשטות, ולכןמכון הבריאות העולמי של הרווארדשיתפה פעולה עם ארגונים אחרים כדי לספק מפה מעודכנת המציינת את האזורים שנפגעו הכי קשה במדינה.
איך המפה עובדת
אם יש דבר אחד שלמדנו במהלך החודשים האחרונים, זה שמה שאנחנו יודעים על נגיף הקורונה החדש היום אולי כבר לא יהיה רלוונטי בעוד כמה שבועות מהיום. "הציבור זקוק למידע ברור ועקבי על רמות הסיכון ל-COVID בתחומי שיפוט שונים לצורך קבלת החלטות אישית, וקובעי המדיניות זקוקים לנראות ברורה ועקבית המאפשרת להבדיל מדיניות בין תחומי השיפוט", דניאל אלן, מנהלת מרכז אדמונד ג'יי ספרא למען אתיקה באוניברסיטת הרווארדאמר בהצהרה. "אנחנו גם יחד צריכים לשמור על התמקדות במה שאמור להיות היעד העיקרי שלנו: נתיב עד כמעט אפס שכיחות מקרים."
חלק מהאסטרטגיה של הרווארד היא שימוש בחדשמפת רמת הסיכון ל-COVIDכדי להראות אילו ערים ומדינות הפכו למוקדים, עם מקרים יומיים הולכים וגדלים. המפה מאפשרת למשתמשים לרחף מעל מדינה או מחוז כדי לראות מידע מפורט על מקרי COVID-19 וספירת מוות. רמות הסיכון מחושבות על סמך מספר המקרים היומי לכל 100,000 איש. הרווארד מעדכנת את המפה באופן קבוע, כולל רשימה רציפה של המדינות לפי סדר מהירות התפשטות הנגיף.
מטרת המפה היא לעזור לחוקרים ולקובעי מדיניות להמציא אסטרטגיות פתיחה מחדש יעילות יותר. "המדדים ברורים כעת: אנחנו יכולים לפתוח מחדש ולהשאיר את מקומות העבודה והקהילות שלנו פתוחים", ג'ונתן ד' קוויק, מנהל תגובת מגיפה, מוכנות ומניעתן, קרן רוקפלראמר בהצהרה. "אבל כדי להשיג זאת תדרוש הרחבה דרמטית של בדיקות ומעקב כדי לשטח שוב את העקומה ובסופו של דבר לדכא את המגיפה לכמעט אפס מקרים חדשים."