בעולם אידיאלי, כל צ'יקדי עוזב את הקן בגיל 18 עם חשבון עובר ושב, חשבון חיסכון ומספיק ידע כדי לעבור חידון פופ על ציוני אשראי. אבל כולנו יודעים שלפעמים זה לא קורה.
חינוך אישי למימון חסר במסגרות בית ספר רבות, כאשר פחות ממחצית המדינות דורשות קורס ניהול כספים בסיסי עבור בוגרי תיכון. בבית, ייתכן שלהורים אין הזדמנות או ביטחון עצמי ללמד את ילדיהם על קבלת החלטות חכמות בכסף.
היה לי מזל שההורים שלי לימדו אותי הרבה על כסף בתור ילד. לקחו אותי לבנק והסבירו מה אנחנו עושים. כשקיבלתי את העבודה הראשונה שלי כתלמיד תיכון, לקחו אותי לפתוח חשבון עובר ושב. הם שילמו את החשבונות ליד שולחן המטבח שבו עבדתי על שיעורי הבית שלי באותה שעה בכל שבוע.
אבל למרות המאמצים שלהם, הצלחתי לפשל.
לאמא שלי יש סלידה מכרטיסי חיוב, ובזה אני מתכוון לא שהיא פשוט לא מעדיפה להשתמש בהם. כלומרמעולם לא היה לה אחד. אז כשצעדתי לקולג' עם כרטיס החיוב הראשון שלי תחוב בארנק, הרשו לי לספר לכם במה הפכתי למומחה במהירות: משיכת יתר בחשבון העובר ושב שלי.
אמא שלי לימדה אותי איך לאזן פנקס צ'קים, אבל לא איזנתי הרבה מכלום בשנה הראשונה שלי בקולג'. היא לא ידעה להזהיר אותי מהסיכונים בשימוש בכרטיס חיוב, שלא הגיע עם ספר חשבונות קטן יותר לכתיבת כל עסקה. למדתי לבד, ובהחלט למדתי בדרך הקשה.
אז הנה אנחנו יושבים, אתה ואני. אולי אתה מישהו שההשכלה האישית שלו למימון היה חסר, מישהו שהיה צריך להבין דברים בעצמך. מישהו שיש לולְלֹא סָפֵקהבין כמה מהדברים האלה בצורה הכי קשה שאפשר. מישהו שאולי שילם דמי הגנה על משיכת יתר כמעט כמוני בשנות ה-20 המוקדמות שלי.
אילו הרגלים כלכליים רעים סגרת מההורים שלך בילדותך? אילו לקחים לא למדת בבית בזמן כדי למנוע בעיות כסף? על אילו הרגלים רעים אתה עדיין עובד כדי להתגבר כמבוגר?
ספרו לנו בתגובות. ואם למדת להתגבר על ההרגלים הרעים שלמדת כשהיית צעיר, איך עשית את זה?
