מנהל הגיוס מתקשר עם חדשות טובות: התפקיד שלך. אוף, החלק הקשה נגמר, נכון? אולי לא. קביעה אם לקבל הצעת עבודה יכולה - וצריכה - להיות החלטה קשה. בכלכלה גרועה או אם אתה להוט לצאת מהעבודה הנוכחית שלך, זה יכול להיות מפתה לקבל כל הצעה. אבל לפני שאתה לוקח על עצמך עבודה, אתה צריך להעריך את המצב בזהירות.
מה אומרים המומחים
"במהלך 40 השנים האחרונות עברנו מכלכלה שבה אתה עובד 30 שנה ופורש עם שעון זהב למשהו שהוא הרבה יותר עסקה", אומר בוריס גרויסברג, פרופסור למנהל עסקים בבית הספר לעסקים של הרווארד ומחבר הספרChasing Stars: The Myth of Talent and the Portability of Performance. אנשים מחליפים עבודה בממוצע כל שלוש עד ארבע שנים, אומר גרויסברג, מה שאומר שהיכולת להעריך הצעת עבודה היא מיומנות קריטית עבור אנשי המקצוע של היום. ועדיין, רוב האנשים עושים את זה גרוע. "אנשים מבלים יותר זמן במחשבה על ההשקעות שלהם או אפילו לאן לצאת לחופשה", אומר ג'ון ליס, אסטרטג קריירה וסופר מבריטניה.איך להשיג עבודה שתאהב.
בהחלט, הקביעה אם לקבל עבודה היא החלטה אינדיבידואלית. דני ארטל, שותף מייסד ב-Vantage Partners, LLC, חברת ייעוץ למשא ומתן בבוסטון, ומחבר שותף שלמטרת העסקה: איך לנהל משא ומתן כשכן לא מספיקאומר, "האופן שבו אתה מעריך הצעה יהיה שונה אם אתה מחפש עבודה במרכז הגשמה במסחר אלקטרוני או אם אתה מנהל באמצע הקריירה שאיבדה את עבודתה במיזוג." לא משנה היכן אתה נמצא בקריירה שלך, ישנם עקרונות שאתה יכול לעקוב אחריהם כדי להבטיח שאתה מקבל את ההחלטה הנכונה.
עצב את ההצעה לאורך הדרך
כאשר מנהל הגיוס או המגייס מתקשר אליך עם ההצעה, זו לא אמורה להיות הפעם הראשונה שאתה מדבר על פרטים. "הייתי מעודד אנשים לנהל שיחה על השאיפות שלהם לתפקיד עוד לפני נקודת ההצעה", אומר ארטל. היה כנה כשאתה מגיב לשאלות ראיון כגון, "מה אתה מחפש בתפקיד הבא שלך?" זה מגדיל את הסבירות שההצעה כוללת דברים ברשימת המשאלות שלך. ההחלטה אם לקחת עבודה או לא היא בדרך כלל לא בחירה פשוטה של כן או לא, אז היכונו לשיחת ההצעה כמשא ומתן. לעתים רחוקות אתה צריך לקבל משהו בערך הנקוב, אפילו בכלכלה מדוכאת. "אם אתה לא מבקש שום דבר אתה מפספס הזדמנות", אומר ליס.
עשה מחקר מעמיק יותר
אתה יכול לברר הרבה על חברה לפני שאתה שולח את קורות החיים שלך, אבל ברגע שיש לך את ההצעה ביד, הגיע הזמן לעשות מחקר מקיף יותר. גרייסברג כותב במאמרו, "חמש דרכים להתערב בשינוי עבודה" שאחת הטעויות הגדולות ביותר שאנשים עושים היא לא לגלות מספיק על המעסיק הפוטנציאלי שלהם. חפרו כמה שיותר מידע על הארגון, התרבות והעמיתים לעתיד לעבודה.
"יש שם הרבה יותר מידע ממה שהיה פעם", אומר ארטל. מצא עובדי חברה בלינקדאין וראה מה הם אומרים על העבודה שלהם בטוויטר, בפייסבוק או במדיה אחרת. אתה גם רוצה לברר מה אתה יכול לגבי סיכויי העתיד של הארגון. כאשר הכלכלה לא מתפקדת, אתה צריך לשקול אם החברה עדיין תהיה קיימת בעוד כמה שנים. "כיום עם תעשיות משתנות וחברות מצליחות מאוד נכשלות, אם אתה לא בודק את החברה, אתה עושה טעות גדולה", אומר גרויסברג.
היה מציאותי לגבי הלקוחות הפוטנציאליים שלך
למרבה הצער, רוב חיפושי העבודה אינם מתבצעים בתהליך מסודר המאפשר לך להשוות בין מספר הצעות בו-זמנית. סביר יותר להניח שתקבל את ההצעה הראשונה שלך כאשר אתה עדיין מתראיין עם או זה עתה שלח את קורות החיים שלך למעסיקים אחרים. "אי אפשר להשוות לאפשרויות פנטסטיות ותיאורטיות. אתה צריך להיות מציאותי לגבי מה שצפוי להסתבך", אומר ליס. תסתכל על היישומים שעומדים לדרך והעריך באופן סביר אילו צפויים להציע. גרויסברג מציע לך להשוות את ההצעה שביד מול רשימת משאלות של מה שאתה באמת רוצה בכל עבודה. "לפעמים יהיה צורך לעשות מספיק טוב. עזוב את הרעיון שאולי יש משהו מושלם שם בחוץ", אומר ליס. הוא מגלה שרוב האנשים רוצים למחוק את רוב הדברים ברשימות שלהם. עם זאת, במקרים מסוימים, אתה עשוי להסתפק בפחות דברים אם התפקיד מציע משהו אחר: קורות חיים חזקים יותר, כישורים חדשים או גישה לארגון שאתה רוצה לעבוד בו בטווח הארוך.
מה אם אתה באמת צריך את העבודה?
בשוק עבודה קשה, קל להעריך יתר על המידה הצעה. ליס אומר שאתה צריך להיזהר מ"משקפיים בגוון ורדים" שאתה עלול ללבוש אם אתה מובטל או מחפש זמן רב. במקום לשכנע את עצמך משהו, בדוק חלופות אחרות כמו קבלת העבודה לתקופה קצרת טווח, נניח שישה עד תשעה חודשים, בזמן שאתה מחפש מקום אחר. אם זה לא אפשרי ואתה באמת צריך את העבודה, דע את הסיכונים. גרויסברג מאמין שאנשים מזלזלים בעלויות העסקאות של מעבר עבודה: מה זה עושה למשפחה שלך, ליחסי הלקוחות שלך, וההשפעה שיש לזה על הרשת שלך ועל לקוחות פוטנציאליים עתידיים. "אתה צריך לחשוב איזה סוג של השקעה מעסיק משקיע בך וכמה זה יהיה מפריע אם תעזוב", אומר ארטל. ליס מייעץ שמעסיקים ויועצי חיפוש רבים יסתכלו מלמעלה על החלפת עבודה מהירה.
אם תחליט להגיד לא
אמירת לא להצעת עבודה יכולה להיות מסובכת. שלחת את קורות החיים שלך, הגעת לסדרת ראיונות, וסביר להניח שהמעסיק מניח שאתה רוצה את העבודה. "הדבר האחרון שאתה רוצה הוא שהחברה תחשוב ששיחקת אותם", אומר גרויסברג. אל תחבר אותם. אם אתה מבין במהלך תהליך הראיון שיש סיכוי גבוה שלא תקבל הצעה, הודע למנהלת הגיוס כדי שהיא תוכל להתמקד במועמדים ראויים יותר, ותוכל להמשיך בחיפוש שלך. זה יכול להיות מפתה להוכיח לעצמך ולאחרים שאתה יכול לקבל את העבודה אבל זה בזבוז זמן לעשות את זה בשביל האגו שלך. עם זאת, זה בסדר להמשיך בתהליך כאשר אתה לא בטוח. הביעו את החששות והרצונות שלכם לאורך הדרך. זה לא רק ישמור על דיאלוג פתוח, אלא יכול אולי לעצב את ההצעה הסופית.
אם אתה כן אומר לא, זכור שהרבה מושקע ביצירת הצעה. אנשים השקיעו זמן ואולי אפילו הלכו לחבוט בשבילך. לעולם אל תרמוז שהעבודה או המשכורת היו אשמים. במקום להתמקד במה שלא מתאים. זה ישאיר את הדלת פתוחה לעתיד. "היית רוצה להתרחק בצורה כזו שאם הצרכים שלהם ישתנו מחר, תוכל להיכנס בחזרה", אומר ארטל. זכור שכל מי שפגשת בתהליך הראיון הוא כעת איש קשר פוטנציאלי ברשת שלך. "לעולם אל תהיה כל כך יריב שאתה לא יכול לנהל מערכת יחסים עם הארגון", אומר ליס.
עקרונות לזכור
לַעֲשׂוֹת:
גלה כמה שאתה יכול על הארגון, סיכוייו העתידיים ואיך זה לעבוד שם
עצבו את ההצעה לאורך הדרך על ידי הבעת הציפיות והרצונות שלכם לגבי התפקיד
היה הגיוני לגבי ההצעות האחרות שעלולות להגיע
אל תעשה:
קח עבודה שאתה לא רוצה אלא אם כן אתה בהחלט חייב
הערך יתר על המידה הצעה רק בגלל שאתה מרגיש נואש
רומז שהצעת העבודה לא מספיק טובה כאשר מסרבים לה
מקרה מבחן מס' 1: היה כנה לגבי הדרישות שלך
כשהת'ר גודמן* הפכה לאמא לתאומים לפני שנתיים היא החליטה לא לחזור לעבודה במשרה מלאה. במקום זאת, היא עשתה עבודה עצמאית עבור מספר אוניברסיטאות וארגונים אחרים במגזר הציבורי, ולא ציפתה לקבל הצעות עבודה בזמן הקרוב. עם זאת, היא נתקלה בתפקיד שהיא הרגישה נאלצת להגיש מועמדות אליו בארגון שבו היא התעסקה עצמאית. היא נהנתה מאוד מהעבודה וספרה את ג'יל, מנהלת המשרד, בין המנטורים שלה. ג'יל הסבירה שזו עבודה במשרה מלאה אבל הת'ר שאלה אם יש גמישות. "היא יעצה לי לעבור את התהליך", אומרת הת'ר. אם וכאשר יגיעו לנקודת ההצעה, הם יוכלו להבין את האפשרויות.
תוך שבוע מהראיון של הת'ר, ג'יל התקשרה לתת לה הצעה לא רשמית, והסבירה ש-HR ישלח בקרוב ניירת רשמית. "הגשתי את הבקשה באותו זמן לקחת את העמדה על 80%", אומרת הת'ר. זה היה רשמי מכיוון שג'יל כבר ידעה שזה מה שהיא רוצה. "חשבתי שיש לי עמדת משא ומתן חזקה", אומרת הת'ר בהתחשב בכך שהיא הייתה המועמדת הבכירה לתפקיד והיא כבר הראתה שהיא יכולה לעשות את העבודה. ג'יל הסכימה לדבר עם משאבי אנוש, אבל המחלקה טענה שזה משרה של 100% והיא תתחיל בעוד 5 שבועות.
העבודה הייתה בדיוק מה שהת'ר רצתה: היא הייתה בתחום הנכון, היא באה עם הזדמנויות קידום ופיתוח נהדרות, והת'ר כבר נהנתה מסביבת העבודה. ובכל זאת, היא לא הייתה מוכנה ללכת למשרה מלאה. "היו לי חמישה או שישה ימים שבהם השקעתי בזה הרבה מחשבה", היא אומרת. היא הגיעה למדריכים ועמיתים כדי לקבל מידע. "זו הייתה הצעת העבודה הראשונה שהייתה לי מזה זמן רב שבה הכל נראה כל כך מושלם", היא אומרת. אבל היא הרגישה שהיא לא יכולה לסבול את זה, שזה לא מתאים למשפחתה. "במקום לחשוב על זה כמו לדחות את העבודה הזו, חשבתי על זה כלקחת את העבודה של להיות אמא לבנות שלי", היא אומרת. היא התקשרה לג'יל לחלוק את החלטתה.
בנוסף, היא כתבה מכתבי תודה לכל מי שראיינה אתו, הסבירה את הסיבה לאי קבלת התפקיד וביקשה שישקול אותה לתפקידים עתידיים. הת'ר לא מתחרטת על החלטתה בכלל. למעשה, ג'יל שיתפה את התוכניות שלה לבנות את המשרד ואת התקווה של הת'ר שתהיה לה הזדמנות לקבל הצעה נוספת בעתיד כאשר הדרישות שלה לתפקיד ישתנו.
תיאור מקרה מס' 2: דחה את ההצעה שפשוט לא נכונה
איזבל סוטו*, מומחית תעסוקה שבסיסה בעיר ניו יורק, דחתה שתי הצעות עבודה בשנה האחרונה. ב-2006 היא פתחה פרקטיקת ייעוץ משלה, אבל עד 2008, רוב הלקוחות הגדולים שלה נאלצו לעזוב אותה בגלל הכלכלה. ב-2011, היא חיברה משימות לא סדירות וידעה שהיא צריכה עבודה קבועה. התפקיד הראשון שהיא שקלה היה מנהל משאבי אנוש של חברה ביוטה. לאחר הראיונות הראשוניים, היא הרגישה שהתפקיד יתאים מאוד למעט המיקום. ובכל זאת, היא טסה מערבה כדי להיפגש עם מנהל הגיוס, מנהל בכיר בחברה, שמילא את התפקיד. "זה היה אחד הראיונות הכי כנים שהייתי בהם", היא אומרת.
מנהלת הגיוס הסבירה שאיזבל היא המועמדת הבכירה לתפקיד אבל שלפני שהיא ממשיכה בתהליך, עליה להבין טוב יותר את תרבות המשרד. היא הפנתה את איזבל לכמה סרטוני יוטיוב של מנכ"ל החברה, שהופיע בקביעות מול החברה בתחפושת כחלק מתרגילי בניית המורל וציפה שמנהיגיו הבכירים יעשו את אותו הדבר. "למרות שהייתי נואשת לעבודה, ידעתי שאני לא יכולה לעשות את זה", אומרת איזבל. היא התקשרה למגייס כדי לדחות את העבודה והייתה כנה לגבי הסיבות שלה לעשות זאת. היא הסבירה שעל סמך מה שראתה בסרטונים היא לא הרגישה שיש התאמה תרבותית.
כמה חודשים לאחר מכן היא התראיינה לעבודה אחרת: תפקיד מנהלת קשרי עובדים באוניברסיטה מקומית. לאחר מספר ראיונות, מנהל הגיוס אמר לה שהעבודה היא שלה אם היא רוצה אותה. שוב, היא לא הייתה בטוחה. לתפקיד היו יתרונות רבים: זו הייתה סביבת מתח נמוכה, היא הציעה יתרונות גדולים, והאוניברסיטה הייתה מקום ידידותי לעובדים. אבל התפקיד היה זוטר יחסית למרות התואר ואיזבל דאגה שזה לא יהיה מספיק מאתגר. "שוב, חשבתי 'האם אני משוגעת? אם אני לא אקח את העבודה הזו, האם הדבר הנכון יגיע?'", היא אומרת. אבל בכל זאת היא דחתה את זה. "זה יהיה נהדר לקבל תלוש משכורת והטבות גדולות אבל בהחלט יהיו לי בעיות לישון בלילה. היו יותר מדי גורמים שגרמו לי לפקפק בזה", היא אומרת.
בשני המקרים, היא הודיעה מראש מול מנהל הגיוס והמגייס מדוע היא לא לוקחת כל אחת מהעבודות. "בעבר זה הרגיש כמו דייטים, דאגתי לפגוע ברגשות של אנשים", היא אומרת. עם זאת, הם העריכו את כנותה והודו לה על ההשקעה הכנה. היא אומרת שהיה קשה לדחות את העבודות וסיכון עבורה מבחינה כלכלית, אבל היא הרגישה שהיא חייבת. "כשהייתי צעיר יותר, לא חשבתי לשאול את השאלות הנכונות או לעשות את המחקר". בינתיים, היא השיגה יותר עבודת ייעוץ ממה שציפתה והיא ממשיכה לחפש. "בזמנו חשבתי שאני טיפשה שדחיתי כל עבודה, אבל עכשיו אני שמחה שעשיתי", היא אומרת.
*השמות שונו
לקבל את הצעת העבודה או ללכת משם?| סקירת העסקים של הרווארד
איימי גאלו היא עורכת תורמת ב-Harvard Business Review. עקבו אחריה בטוויטר@amyegallo.
תמונה רמיקס מאוסטיל(שטרסטוק).
רוצה לראות את העבודה שלך על Lifehacker? אֶלֶקטרוֹנִיטסה.