האם אי פעם תויגת בתמונה שבה אחת מעינייך סגורה, השיער שלך מבולגן והאיפור שלך נראה כאילו הונח על ידי הג'וקר? או גרוע מכך, תויג בתמונה שצולמה במהלך לילה שיכור ששותף עכשיו עם כל מי שאתה מכיר? או הגרוע מכל, להיות מתויג כעדות תמונה לשקר? אם כן, נשמע שמישהו צריך להכיר את כללי ההתנהגות של תיוג תמונות בפייסבוק.
האם כדאי לי לתייג מישהו בלי רשותו?
זה אולי נשמע קצת מגוחך, אבל אני הולך להגיד לא, לעולם אל תתייג מישהו ללא רשותו. אפילו משהו תמים כמו סט תמונות של ברביקיו בחצר האחורית עלול להוקיע את אחד האנשים שנכחו, למשל, אם הם אמרו לבוסים שלהם שהם הולכים לעבוד באותו סוף שבוע, או אם הם הבטיחו לעולם לא להיות בנוכחות של אקס. הדבר הבטוח ביותר לעשות הוא לבקש רשות תחילה, לקבל אותה, ולהטיל את האחריות על המתג ולא על המתויג, אם משהו משתבש.
למרות שהכלל הזה נשמע מגביל בצורה מגוחכת לשימוש יומיומי בפייסבוק - וזהו - אתה ללא ספק תמצא זמנים שבהם תוכל לסטות ולתייג אנשים בחופשיות. רק תחשוב על זה כבטוח, שבו הוצאת חמש שניות על הודעת פייסבוק המבקשת רשות יכולה למנוע מבוכה בהמשך.
איך אני יכול למנוע מאנשים לתייגלִיאוטומטית?
קַל! פייסבוק הוציאה רק בקרות פרטיות חדשות לתיוג תמונות, איפה שאתה יכוללאשר או לדחות תגיםבתמונות לפני שהם מופיעים. למרבה הצער, תכונות פייסבוק חדשות אלו צצות בהדרגה בחשבונות של אנשים, כך שייתכן שעדיין לא הפעלת זאת עבורך.
אתה יכול לראות איך ואיפה לשנות את ההגדרה הזו בסרטון כאן, החל מדקה בערך.
נימוס הוא, מעצם טבעו, סובייקטיבי. מה שמקובל היום כנראה לא היה מקובל לפני 20 שנה, ומה שלא נשמע כרגע עשוי להיות דבר שבשגרה בעוד עשור. זה עשוי גם להיראות כפדנטי עבור חלקם, כי אם מרתיחים את זה, זה רק מערכת שרירותית של כללים שכולנו מצייתים אליהם כדי להקל על כל חיינו. אז שקלו וספרו לנו מה אתם חושבים על הנושא הזה. זו אחת הפעמים הבודדות שבהן הדעה של כולם תקפה פחות או יותר כמו דעתם של כולם. יש לך משהו שאתה סקרן לגביו? אֶלֶקטרוֹנִי[מוגן באימייל]
אתה יכול לשלוח דוא"ל לג'ייסון צ'ן, האדם שהקליד את הפוסט הזה במחשב, בכתובת[מוגן באימייל]. אתה יכול לקרוא את הבדיחות שלולְצַפְצֵף, העדכונים האישיים שלו עלGoogle+, וכל מה שנשארפייסבוק.
