האירופים משתמשים בהם; 60 אחוז מיפן משתמשת בהם; 90 אחוז מתושבי ונצואלה משתמשים בהם. הם נקראים בידה: אגנים שמזרימים מים ישר לחלקים שצריך לנקות אחרי שהשתמשתם בשירותים. ולפיסיינטיפיק אמריקן,הם יכולים למלא תפקיד מרכזי בחיים ירוקים וברי קיימא מבחינה סביבתית. אבל מסיבה כלשהי, צפון אמריקאים אינם על הסיפון.
האם הם טובים לסביבה?
האמריקאים משתמשים ב-36.5 מיליארד גלילי נייר טואלט מדי שנה, מה שיכול לגרום לכם לתהות כמה עצים מקריבים כדי לשמור על הדרייר שלנו בלבדקְצָתלְנַקוֹת. כמה הערכות מצביעות על כך שמעבר מנייר טואלט לבידה לאמבטיה עשוי להציל 15 מיליון עצים.
אמר ג'סטין תומס, עורך האתר metaefficient.comסיינטיפיק אמריקןשהוא מאמין שהבידה היא "טכנולוגיה ירוקה מרכזית". וזה יותר מסתם הצלת עצים מהגורל האכזר לשמש כמגבונים לאיברי המין והצואה. לפי תומס, נדרשים 473,587,500,000 ליטרים של מים, 253,000 טון כלור ו-17.3 טרה-וואט חשמל מדי שנה כדי ליצור את 36.5 מיליון גלילי נייר הטואלט הדרושים לאמריקאים. זה לא כולל את כמות המשאבים והאנרגיה הדרושים לאריזה ולשינוע שלהם.
הם לא ישתמשו יותר במים?
במילים פשוטות, כן. אבל תומכי הבידה טוענים שהמים הנוספים הם שולי בהתחשב בכמות המים שכבר מתבזבזת בהדחת אסלה אחת. (תלוי איזה סוג של שירותים יש לך, כל הדחה מנצלת בכל מקום בין 1.5 לחמישה ליטר מים וזהולפי הדיווח24 ליטר מים בכל יום. בשנת 2012, זה הסתכם ביותר מ-5 מיליארד דולר של מי שתייה בשנה.) בידה יצרכו יותר מים - מים לשטיפה פלוס מים לניקוי - אבל זה כביכול שווה את זה בסופו של דבר בגלל כל נייר הטואלט שאנחנו חוסכים .
האם הם היגייניים?
אחת הסיבות לסלידה מבידה היא הדאגה של אנשים לגבי מידת התברואה שלהם. אבל אנשי מקצוע רפואייםמסכים בדרך כללשהבידה היא היגיינית, עדינה יותר לגופך מנייר טואלט ועושה עבודת ניקוי יסודית יותר. אם כי יש לציין שד"ר ג'ון שוורצברג מבית הספר לבריאות הציבור בברקליסיפרה-Sweethomeשאין ספרות בדוקה עמיתים שמוכיחה באופן ישיר שהם כןבריא יותרמאשר נייר טואלט.
אז אם בידה הוא לא פחות בריא או היגייני מנייר טואלט, אז יכול להיות שהטבות הסביבתיות שוות את זה למי שיכול להרשות לעצמו לבצע את המעבר. ואתה לא בהכרח צריך לזרוק את האסלה המסורתית שלך בשביל בידה: השוק מלא במוצרים עצמאיים שיכולים להפוך את האסלה שלך בבית לבידה מאולתרת בשבריר מהמחיר.