גם אם אתם לא אופים כל כך הרבה, כנראה שיש לכם שקית קמח במזווה. מעבר ללחם ולמוצרי מאפה אחרים, אבקת החיטה המעובדת משמשת כחומר לחם ועיבוי במגוון רחב של מטבחים. ברור שהוא יציב מדף - וזו הסיבה שאנחנו שומרים אותו על המדפים של המזווה שלנו - אבל עד כמה הוא יציב, ואיך אתה יכול לדעת אם הוא מתערער?
התשובה הקצרה היא שקמח הוא "טוב" למשך 3-8 חודשים בטמפרטורת החדר ובלחץ, אך ניתן להאריך את פרק הזמן הזה במידה ניכרת עם כמה שינויים באחסון. אחסונו במקפיא, למשל, יכול להאריך את תוחלת החיים שלו בשנים, במיוחד אם דואגים לאטום אותו בכלי אטום כדי למנוע ריחות לזחול פנימה (קמח בקירור יכול להחזיק עד שנה, אבל אני פשוט לא עושה זאת. יש מקום במקרר שלי.)
חלק מהקמחים נוטים יותר להתקלקל מאחרים. לקמח לבן יש את חיי המדף הארוכים ביותר בשל אופן העיבוד שלו. הדגן והסובין מופשטים, ומשאירים רק את האנדוספרם העמילני, והדגן והסובין הם המקום שבו חיים השמנים. שמנים טובים עבורך, אבל הם גם מתעפשים, כך שקמח מחיטה מלאה (או קמחי אלט שנעשו עם מרכיבים שמנים אחרים, כמו שקדים) צפויים להתקלקל מהר יותר מאשר מקבילם בעיבוד גבוה.
בנוסף לשמנים שעלולים להתעפש, הלחות היא הגורם העיקרי שמאיץ את מותו של הקמח, אז שמור אותו בכלי אטום לאוויר ללא קשר לטמפרטורת האחסון. קמח רטוב בדרך כלל הופך במהירות לקמח עובש, לכן שימו לב לא לטבול כלים רטובים או כדורים רטובים בשקית.
אם איבדת את הדעת כמה זמן הקמח שלך יושב במזווה שלך, תן לו הצצה - והריח. חפש סימנים של עובש וחרקים, ורחרח סביב כל דבר שמריח "כבוי". שמנים מעופשים תמיד הריחו לי כמו עפרונות, אבל קמח רע יכול גם להריח עבש או חמוץ. קמח לא מריח הרבה בפני עצמו, אז אם אתה מגלה שהמוח שלך "מנסה להציב" ריח, אז הריח הזה לא שייך. לזרוק את הקמח ולקנות שקית חדשה. (זה מאוד זול.)