קרדיט: The Wild Angels/American International Pictures
היו שני רוג'ר קורמנס, אם כי בסופו של דבר הם היו בלתי נפרדים: היה המאסטר של סרטי B, שהפיק (תרתי משמע) מאות סרטים דלי תקציב:קרנוזאור,התקפה של מעודדת 50 רגל,התקפה של עלוקות הענק,סמוקי נושך את האבק, ו(בלי צחוק)ילדת רכב לוהטת,רק למנות כמה. ספר הזיכרונות שלו משנת 1990 קיבל, באופן הולם, את הכותרתאיך עשיתי מאה סרטים בהוליווד ומעולם לא איבדתי אגורה, המפיק/במאי הידוע שיודע איך לסחוט כל אגורה מתקציב הסרט: השאלת סטים, מיחזור צילומים והכנסת צוות לעבודה בביצוע משימות מעל ומעבר למה שהתקבלו לעבודה.
הקטע האחרון הזה מוביל אותנו אל רוג'ר קורמן האחר: הוא היה דמות הכרחית בקולנוע עצמאי אמריקאי, שהקפיץ או הניע את הקריירה של מספר בלתי אפשרי של אנשי קולנוע: מרטין סקורסזה, ג'יימס קמרון, ג'ו דנטה, ג'ונתן דמה, ג'ק ניקולסון, פרנסיס פורד קופולה, פיטר פונדה, פיטר בוגדנוביץ', ברוס דרן, דיאן לאד ואפילו וויליאם שאטנר. כמפיץ של סרטים בינלאומיים, הוא הביא לאמריקה סרטים של במאים כמו פליני, טריפו, קורוסאווה וברגמן. לפעמים התעלמו ממנו, הוא גם היה במאי מוכשר בזכות עצמו בשנות ה-50 וה-60, ויצר כמה סרטים שעומדים כקלאסיקה.
קורמן מחונך סטנפורד ואוקספורד, שהיה פעיל ממש עד סוף חייו, מת ב-9 במאי בגיל 98. בהצהרה שפרסמה משפחתו נכתב, בין השאר:
כשנשאל איך הוא היה רוצה שיזכרו אותו, הוא אמר: 'הייתי קולנוען, בדיוק זה'.
דלי דם(1959)
כנראה הסרט הזכור ביותר מבין סרטיו המוקדמים של קורמן,דלי דםנשמע כאילו הוא ישחק כסרט אימה טיפוסי משנות החמישים, אבל במקום זה מגיש קצת קומדיה בקרב ביטניקים מקליפורניה. שחקן אופי מבריק ושותף ותיק לקורמן דיק מילר (גרמלין) יש כאן תפקיד נדיר להפליא בכיכובו בתור נער בבית קפה היפסטרי שהופך לסנסציה כשהוא דוקר בטעות את החתול של בעלת הבית שלו בזמן שהוא מנסה לעזור לו להימלט מאחורי קיר. אידיוט בתום לב, הוא מנסה להסתיר את הגוף על ידי כיסויו בגבס, וכתוצאה מכך יצירת אמנות לא מכוונת. כשלוחצים על עוד יצירות אמנות, יש רק דבר אחד לעשות - להמשיך להרוג. אבל, אתה יודע, אנשים.
איפה להזרים:Prime Video, Tubi, MGM+, Shudder, Crackle, Freevee
בית אושר(1960)
רק חמש שנים לתוך הקריירה שלו, רוג'ר קורמן כבר ביים משהו כמו שני תריסר סרטים, כולם זולים (אין הפתעה שם), ורוֹבמהם די נשכחים.בית אושרסימן שינוי משמעותי עבור קורמן ובסיס הבית שלו, American International Pictures. שוק הזולים השחור-לבן דל התקציב שהחברה התמחתה בהם הלך והתייבש, אז הוחלט לנסות משהו קצת יותר גדול: משהו בצבע, עם תקציב גדול יותר וכוכב בר-בנק. הסרט עלה בסביבות 300,000 דולר (בהשוואה לתקציבים הטיפוסיים שלו, שהם יותר בטווח של 50,000 דולר), שליש מהם הלך למשכורת של וינסנט פרייס הבלונדיני. לו זה נכשל, סביר להניח שזה היה משביע את החברה. במקום זאת, זה היה הצלחה, ולא קשה להבין למה: בכל נקודת מחיר, הבמאי קורמן היה אמן בסגנון ואווירה. זה לא ממש פו, אבל, כמו דמותו של מארק דיימון פיליפ ווינתרופ, זה מרגיש כאילו נקלענו לארץ לימינלית מטרידה בדיוק בצד הזה שלנו. הכוכב השותף דיימון, שהפך למפיק גם כן, מת ימים ספורים לאחר קורמן.
איפה להזרים:Prime Video, Tubi, Freevee (לפעמים כמונפילת בית אשר)
חנות הזוועות הקטנה(1960)
במידה רבה בצל המחזמר שעיבד אותו, קומדיית האימה המקורית היא מהירה להפליא - וזה צריך להיות, לעזאזל, בהתחשב בכך שהבמאי קורמן השלים את הצילום הראשי תוך יומיים ולילה של צילומים. אפילו עם שלושה ימים של חזרות מראש, וקצת צילומי יחידה שנייה במשך כמה סופי שבוע, זה עדיין רק קצת יותר משבוע מתחילתו ועד סופו. התוצאה היא סרט שנראה זול, בטח, אבל גם כזה שמרגיש כאילו לא אכפת לו, כולם נותנים את הכל כדי להזין את האנרגיה הכאוטית והטיפשות שלו. "כולם" כאן כולל כמה בולטים: דיק מילר הנהדר, וג'ק ניקולסון צעיר עד בלתי אפשרי.
איפה להזרים:צמרמורת, טובי, קראקל
הארמון הרדוף(1963)
לסרט השישי במחזור הסרטים של קורמן-פו אין כמעט שום קשר לאדגר אלן פו מלבד הכותרת. אפילו טוב יותר, זה עיבוד נאמן מאוד לנובלה של HP Lovecraftהמקרה של צ'רלס דקסטר וורד(כנראה אחד הסרטים הנאמנים ביותר המבוססים על Lovecraft אי פעם). שוב, הוויב מפחיד בצורה מרשימה; אנחנו מקבלים הקדמה קולנועית ליצורים הקוסמיים Cthulhu ו-Yog-Sothoth; ו-Price נותן ביצועים כפולים נהדרים. פרנסיס פורד קופולה, שעבד אז כעוזר של קורמן, סיפק דיאלוג נוסף.
איפה להזרים:צינורות
X: האיש עם עיני רנטגן(1963)
ריי מילנד הנהדר (עם קצת עזרה מדון ריקלס) מככב כאן כמדען שמפתח טיפת עיניים חדשה ומגניבה, כזו שנועדה להגדיל את טווח הראייה האנושית. מה יכול להשתבש? הוא מנסה את הטיפות על עצמו, ומוצא את הראייה שלו מתרחבת הרבה מעבר למה שאי פעם דמיין. אז למה לעצור שם? המשך הבדיקה מוביל לתוצאות מרשימות יותר, עד שהוא מוצא את עצמו מאבד את היכולת להתקיים בעולם רגיל - ומאבד את דעתו. יש תחושה כמעט לאבקרפטיאנית בסוף, עם ההצעה שלו שיש דברים ביקום שמוטב להשאירם בלתי נראים.
איפה להזרים:טלוויזיה פלוטו, קאנופי
המסכה של המוות האדום(1964)
רוג'ר קורמן מביים כאן את וינסנט פרייס באחד משיתופי הפעולה הממוקדים ב-Poe שלהם, זה בולט בהיקפו וביופי הפנטזמגורי שלו. המוצר המוגמר מרגיש הרבה יותר כמו סרט אמנותי כמעט מכל יצירות אחרות של המפיק/במאי, וזה תלוי במידה רבה בכמה דברים: ראשית, קורמן הצליח לעשות שימוש בשאריות, זוכות פרסי BAFTA סטים מהגדולים. אפוס היסטורי תקציביבקט, מעלה באופן מיידי את מראה הסרט למשהו שמתקרב לרמות פאוול ופרסבורגר של שופע על המסך. שנית הייתה נוכחותו של צלם הקולנוע ניקולס רוג, מאוחר יותר לביים קלאסיקות כגוןWalkabout,אל תסתכל עכשיו, והאיש שנפל ארצה,שקיבל כאן התחלה חדשה אחרי שהתנגש בדיוויד לין. התוצאה היא חלום קדחת יפהפה שאין לו שום דבר אחר בקאנון של קורמן.
איפה להזרים:טלוויזיה פלוטו
הירי(1966)
קורמן מימן ושימש כמפיק ויועץ בפועל ללא קרדיט בסרט זה בבימויו של מונטה הלמן (Blacktop דו-נתיבי) ונכתב על ידי קרול איסטמן (חמישה פיסות קלות). לא ניתן אפילו לקרוא למערבון הרוויזיוניסטי המעצבן את המצב כפלופ, כי הוא אף פעם לא מצא מפיץ בתחילה, אבל הפך לקלאסיקה של ארהאוס בשנים מאוחרות יותר, בציפייה לסרטים כמוחבורת הפראושל הלמן משלו מאוחר יותר, מוצלח יותרBlacktop דו-נתיבי. לוורן אוטס מצטרף ג'ק ניקולסון, שגם היה שותף להפקה.
איפה להזרים:Prime Video, Max, The Criterion Channel, Tubi, Freevee, Crackle, Shout Factory TV
מלאכי הפרא(1966)
שלוש שנים תמימות לפני סרט פריצת הדרךאיזי ריידרשם את תרבות האופנוענים על המפה, קורמן כבר היה שם, ועם פיטר פונדה לא פחות, בסרט הזה (מוצלח מאוד בפני עצמו) על חבורת אופנוענים שיוצאת להפחיד את הריבועים ולמצוא אופניים אבודים . אל פונדה מצטרף צוות שחקנים מרשים באמת הכולל את ננסי סינטרה, ברוס דרן ודיאן לאד. פיטר בוגדנוביץ' עשה כתיבה משותפת ללא קרדיט על הסרט המוגמר.
איפה להזרים:ScreenPix, או השכרה דיגיטלית דרך Fandango at Home
הטיול(1966)
עד מאוד, חובב תרבות נגד, בשלב זה, קורמן החליט שדווקא דמיון יהיה חיוני אם הוא יביים את הסיפור הזה שנכתב על ידי ג'ק ניקולסון על טיול אל-אס-די שעבר נכון מאוד. רגע לפני הירי, קורמן לקח כמה חברים ואנשי צוות לביג סור לטיול חומצה בסוף השבוע. הסרט המוגמר מביא את הכישרון של קורמן לאווירה לטיול חסר עלילה ברובו אך מושך במיוחד בכיכובם של פיטר פונדה, סוזן שטרסברג, ברוס דרן ודניס הופר. המסר המודבק נגד הסמים אינו משכנע כאן באופן מוזר. עוד מקרה של קורמן שהיה בחזית המגמות התרבותיות של שנות ה-60 מבלי לקבל את הקרדיט.
איפה להזרים:השכרה דיגיטלית דרך אמזון או אפל TV
יעדים(1968)
הסרט הראשון בבימויו של הסופר העולה פיטר בוגדנוביץ' (בסיוע מוכשר מהכותב/מפיק/מעצב/ההפקה המבריק פולי פלאט, שזוכה כאן רק ככותב שותף) היה גם בין האחרונים עבור בוריס קרלוף, וזהו הרבה כישרון איקוני לסרט שהתחיל את חייו כדרך של קרלוף לעבוד על כמה ימים שבבעלותו קורמן. בוגדנוביץ' קיבל את האישור לעשות פחות או יותר מה שהוא רוצה, בתנאי שהוא לא חורג מהתקציב ויכלול תפקיד לשחקן המזדקן. אז קרלוף מגלם גרסה של עצמו בדמותו של ביירון אורלוק, שחקן קולנוע בדימוס שמאס בעסק, מרגיש עצבני על ירידתו לתפקידי מחנה. הוא משוכנע בעל כורחו להופיע בתיאטרון דרייב-אין שיציג את אחד מהסרטים הישנים שלו באותו הזמן שבו אובססיבי אקדח מופרע הורג את כל משפחתו ומתכנן מסע ירי. זו פרשנות מרתקת על תרבות הנשק (אפילו מזמן), כמו גם הניגוד בין אימה קולנועית לדברים שקורים בחיים האמיתיים, אז ועכשיו. זו גם הוצאה מקסימה, אם כי מטרידה כראוי, עבור קרלוף.
איפה להזרים:ערוץ הקריטריון
חום בכלוב(1974)
אני לא אתווכח על זהחום בכלובהוא יצירת מופת, אבל הוא גם ניתן לצפייה ביסודיות וגם חשוב בתור הסרט הראשון בבימויו של ג'ונתן דמה, סתם עוד כישרון אגדי שהתחיל תחת חסותו של קורמן. המפיק חיפש סרט עם כל המשיכה המטופשת של סרט טיפוסי של נשים בכלא (כלומר קרבות מצליפים בשיער וערום), אבל הסתמך על דמה שתכתוב תסריט שיציע קצת יותר עוצמה. התוצאה היא דוגמה טובה מאוד לנטייתו של קורמן להעלות חומר חסר מוניטין, כאשר סצנות המקלחת מאוזנות על ידי תחושה אמיתית של מטרה משותפת בקרב הנשים כשהן מתמודדות עם סוהר מתעלל. הסרט גם מסמן את מאמץ הסולו הראשון של צלם הקולנוע האגדי בקרוב טאק פוג'ימוטו.
איפה להזרים:ערוץ Roku, Pluto TV, Shout Factory TV
תיכון רוקנ'רול(1979)
בית הספר התיכון וינס לומברדי לא יכול להיאחז בעוזרי המנהלים שלו - הילדים פשוט ארורים מדי ברוקנ'רול. PJ Soles מוביל כאן בתור ריף רנדל, מנהיג הפאנקיסטים של בית הספר; היא נחושה לראות את ה-Ramones, הלהקה והרצון האהוב עליהפְּשׁוּטוֹ כְּמַשׁמָעוֹלשרוף את בית הספר כדי שזה יקרה. כמו בשנות ה-60, קורמן עסק רק בילדים שמתמרדים בכל דבר, ומשך את ה-Ramones כדי לגרום לזה לעבוד כאן. הסרט הוא אנרכי לחלוטין, ללא שיעור מלבד "אל תעמוד בין הפאנקיסטים והמוזיקה שלהם". חניך קורמן ג'ו דנטה (גרמלין) פיתח יחד את הסיפור, וביים חלקים מהסרט (ללא קרדיט) כשהבמאי אלן ארקוש חלה, לאחר שקיבל הפסקת בימויפיראנהבשנה שלפני כן.
איפה להזרים:Peacock, Tubi, Freevee, Freevee, Crackle, Shout Factory TV
קרב מעבר לכוכבים(1980)
ביים על ידי האנימטור ג'ימי טי מורקמי ונכתב על ידי המועמד מספר פעמים לאוסקר (אבל לא על זה) ג'ון סיילס (מטוואן,שמונה גברים בחוץ),קרב מעבר לכוכביםנועד להיות משהו כמושבעת הסמוראיםבחלל. ג'יימס הורנר הלחין את הפרטיטורה, וג'יימס קמרון עבד על האפקטים המיוחדים, בעוד ריצ'רד תומאס, רוברט ווהן וג'ון סאקסון מככבים. זה הרבה כישרון לסרט שבהחלטלאלשחק כמו קורוסאווה בחלל, אבל במקום זאת כאופרת חלל משעשעת להפליא, אם כי מעט עילגת. קמרון נשכר במקור על ידי המפיק קורמן לעבוד על דגמים, אך בסופו של דבר קיבל אחריות על כל האפקטים המיוחדים ועיצוב הייצור. הוא מחשיב את הסרט כפריצה הגדולה שלו ולכן, בנוסף להיותו מהנה, יש כאן קצת היסטוריה קולנועית בהתהוות - ולא רק בחלליות בצורת רחם.
איפה להזרים:Peacock, Tubi, Freevee, Shout Factory TV
