המקרה למדוד בפועל את 'קורט' המלח שלך
קרדיט: אדגר BJ - Shutterstock
בדומה לכימיה, להיות "טוב" בבישול הוא באמת עניין של תוצאות עקביות וניתנות לשחזור, מה שבדרך כלל דורש כמות נכבדת של מדידה (לפחות בהתחלה). ככל שתבשל יותר, כך תצטרך למדוד פחות - אבל תמיד עדיף להתחמש בידע רב יותר מאשר בפחות.
זה כל מה לומר, אני חושב שאתה צריך למדוד את "קורט" המלח שלך בכל פעם שמתכון דורש כזה. אני יודע שזה נשמע קצת קשוח, אבל הידע הזה יכול להיות שימושי בהמשך. ראשית: לא כל אחד יכול לתפוס את אותה כמות מלח, וקורט מהאצבעות הקטנטנות והגודשות שלי כנראה לא שווה לצביטה שנעשתה עם פלנגות ארוכים ואלגנטיים.
אם אי פעם נאלצתם לפזר כמות מסוימת של מלח על אזור מסוים של בשר כדי לייבש אותו, מידע זה יהיה שימושי. לדוגמא, אני יודע שקורט שתי האצבעות שלי תופס בערך 1/5 של רבע כפית מלח ים עדין, אז אם אני רוצה לחלק 1/2 כפית מלח על סטייק או קצוץ, אני יודע שאני צריך בערך 10 צביטות, שאותן אני יכול לתפוס בביטחון ישירות ממרתף המלח שלי, מה ששולל את הצורך בכפות מדידה.
לדעת כמה מלח יש בקורט מועיל גם אם אתה מגדיל. נניח שבמקרה הכנתם רבע כוס מוויניגרט דופק באמת; אתה יודע שנדרשו שתי קורטות מלח כדי לגרום לזה לקפוץ, ואתה יודע שהקורט שלך שווה בערך ל-1/16 של כפית. בפעם הבאה שאתה מכין את הרוטב הזה, אתה יכול להכין ממנו יותר, באמצעות המשתנה הידוע הזה כדי להבטיח שהמתכון שלך יגדל ביעילות. (אם אתה רוצה להכין 2 כוסות רוטב, למשל, תדע שתצטרך כפית שלמה של מלח.)
אתה יכול גם למדוד את הצביטה שלך לפי מסה (וזה מה שקנג'יאוכל רציניעושה זאת), אבל תצטרך משקל מטבח מפואר כדי לעשות זאת. במקום זאת, אני אוהב לרשום כמה צביטות צריך כדי למלא 1/4 כפית, ואז לעשות את החישובים שלי משם. זֶההואדי קפדני - אבל לפעמים קצת טרחה יכולה לעשות את החיים שלך קצת יותר קלים בהמשך הדרך.
קלייר תחתית
קלייר היא עורכת המזון הבכירה של Lifehacker. יש לה תואר ראשון בכימיה, עשור של ניסיון בעיתונאות אוכל ואהבה עמוקה למיונז ול-MSG.