קרדיט: בן קורי - אמנות פנימית
אפשר לסלוח לך שאתה לא מבין היטב את ההתנהגות האנושית. אנשים מסובכים, וקשה להבין למה אנחנו עושים את מה שאנחנו עושים, במיוחד מכיוון שהתשובה כנראה נובעת מטריק שהמוח שלנו משחק עלינו. פשוט ביטול המשתנים הדרושים לבדיקת השערות לגבי הגורם אפילו לדברים הבסיסיים ביותר שאנו עושים הוא כמעט בלתי אפשרי. אז אל תכעסו יותר מדי על עצמכם אם קיבלתם אחת מ-12 האמונות הנפוצות הללו לגבי אופן פעולת המוחות והאישיות שלנו; גם הרבה אנשים אחרים עשו זאת (וסביר להניח שלעולם לא נדע מדוע.)
תיאוריית ה'אלפא' וה'בטא'
קרדיט: Laura Hedien - Shutterstock
הרעיון הזה שחלק מהאנשים הם "אלפא" מטבעם (מתאימים באופן טבעי לתפקיד המנהיגותי בהיררכיה) וחלקם "בטא" (עוקבים) מבוסס על תצפיות על היררכיות בתוך ממלכת החיות. תצפיות אלו לא רק הובנו לא נכון בטבע, הן יושמו באופן נרחב על החברה האנושית היא דרך שהיא הכל מלבד מדעית.
הדברים מורכבים הרבה יותר מ"אלפא לעומת בטא" בקרב בעלי חיים. המונח אפילו לא נמצא בשימוש יותר בחקר הזאבים, מכיוון שמחקר מגלה זאת"זכרי אלפא" הם למעשה אבות, בניגוד לזאבים הכי רעים. אותו דבר עם "סדר הניקור" בקבוצות שלתרנגוליםותרנגולות. בקרב שימפנזים, מנהיגי קבוצות הם לרוב החזקים פיזית,אבל הם גם נוטים להיות נדיבים, אמפתיים ולטפח לכידות קבוצתית- ההיפך מהסטריאוטיפ ה"בריון" המזוהה לעתים קרובות עם "זכרי אלפא" אנושיים.
בני אדם מנהלים חיים בעלי ניואנסים הרבה יותר מבעלי חיים. אנו נדרשים לאמץ תפקידים שונים במצבים שונים - מישהו יכול להיות אלפא במפגש של מועדון השחמט, אבל בטא במהלך משחק כדור-השתמטות, למשל. תיאוריית האלפא פשוט אינה דרך שימושית או מדויקת לסווג אנשים.
חיוך יעשה אותך מאושר יותר
קרדיט: Drawlab19 - Shutterstock
הרעיון שאם תכריחו את עצמכם לחייך, תרגישו מאושרים יותר הוא חלק מ"השערת המשוב על הפנים", מה שמרמז שחווית הרגשות שלנו מושפעת ממשוב מהבעות הפנים שלנו. הרעיון קיים כבר הרבה זמן...צ'ארלס דרווין היה תומךאבל המחקר האחרון והידוע ביותר על חיוך מזויף נעשה ב-1988 על ידי הפסיכולוג החברתי פריץ שטראק. הוא נתן לנבדקים להחזיק עט בפיהם כדי לאלץ אותם "לחייך" ואז הראה להם כמה קומיקס. על פי המחקר שלו, חייכנים אמרו שהם מצאו את הקומיקס מצחיק יותר מקבוצת הביקורת. אבל ב-2016, 17 מעבדות ניסו ולא הצליחו לשחזר את התוצאות של Strack. אולי דברים השתנו מאז. או אולי התוצאה המקורית הייתה חריגה.
לא שמשוב פנים הוא לגמרי דרגש; זה פשוט לא עושה הבדל גדול. אמטה-אנליזה של מחקר משוב פניםמסכם, "הראיות הזמינות תומכות בטענה המרכזית של השערת משוב הפנים לפיה משוב פנים משפיע על החוויה הרגשית, אם כי השפעות אלו נוטות להיות קטנות והטרוגניות."
"מבחן המרשמלו" ודחיית סיפוקים
קרדיט: ג'וזי גארנר - Shutterstock
עוד ב-1967, הפסיכולוג וולטר מישל התחיל לבדוק ילדים בגיל הגן על ידי כך שהניח מרשמלו לפניהם ואמר להם, "אתם יכולים לאכול את זה עכשיו, או שאני אתן לכם שני מרשמלו כשאחזור". כמה ילדים אכלו את המרשמלו מיד; חלקם הקשו על זה עד שהפינוק השני נמסר. נראה כי מחקר המשך הראה שהילדים שהצליחו לדחות סיפוקים ניהלו בדרך כלל חיים מוצלחים יותר בשנות ה-20 וה-30 לחייהם.
הניסוי היה פגום ממספר סיבות. קבוצת המבחן הייתה קטנה (רק 90 ילדים) וכולם היו ילדי סגל וצוות בסטנפורד - לא בדיוק מדגם מייצג. הניסוי אפילו לא שלט אם הילדיםאהבמרשמלו. מחקר דומה ב-2018 עם גודל מדגם גדול יותר לא מצא את אותו המתאם כמו הניסוי המקורי. במקום זאת, היא מצאה קשר חלש בין הכחשה עצמית בגיל מוקדם להצלחה מאוחרת יותר שנעלמה לחלוטין כאשר נשלטה על גורמים סוציו-אקונומיים.ככל הנראה, ילדים עשירים טובים יותר בללא לאכול מרשמלולמשך 15 דקות.
תיאוריית מוח שמאל מול מוח ימין
קרדיט: Meet - Shutterstock
יש גרעין של אמת ברעיון שהחצי הימני של המוח שלנו שולט ביצירתיות והחצי השמאלי של החשיבה האנליטית, אבל זה הרבה יותר מורכב מ"אנשים יצירתיים משתמשים במוח הימני שלהם ואנשים אנליטיים במוח השמאלי שלהם." המחקר המדעי המשפיע ביותר על ההמיספרות במוח מתוארך לשנות ה-60, כאשרקבעו חוקרי אפילפסיהכי, "לרוב, החצי השמאלי של המוח עשה ביצועים טובים יותר מהימין בשפה ובקצב, בעוד שהחצי הימני היה עדיף בהבחנת התמצאות מרחבית, רגש ומנגינות."
אבל מאז, הצלחנו לצפות בפעילות המוחית מקרוב יותר, וזה מצביע על כך שפעילויות מורכבות דורשות תקשורת בין חלקים שונים במוח. בצד חקר המוח: אם אתה מחשיב את השילוב של יצירתיות וניתוח הכרחי כדי לחבר סימפוניה או להמציא הוכחה מתמטית, הרעיון של חצי כדור מוח אחד להיות דומיננטי מתחיל להתפרק.
טיפוסי אישיות של מאיירס-בריגס
קרדיט: daniela_designs - Shutterstock
האינדיקטור לסוג מאיירס-בריגס מחלק אנשים ל-16 סוגי אישיות על סמך תשובות ל-93 שאלות כמו "האם אתה בדרך כלל: א) מעריך רגש יותר מהיגיון? או ב) להעריך את ההיגיון יותר מרגשות?" המבחן נערך על ידי כ-2 מיליון איש בשנה במסגרות אקדמיות ומקצועיות, וארגונים מסוימים משתמשים בתוצאות בעת קבלת החלטות גיוס עובדים. זה גם בעיקר שטויות - בעצם גרסה מסובכת יותר של הורוסקופ.
"עבור רוב האנשים, מבחן האישיות של MBTI אינו מדויק ואינו אמין", אמר ג'יימי ליין דרינגר, פסיכולוג מאוניברסיטת אילינוי, אורבנה-שמפיין.לְגַלוֹת. "תכונות אישיות, כולל ארבע הנמדדות על ידי ה-MBTI, מתפלגות באופן נורמלי. כלומר, רוב האנשים מבקיעים באמצע, עם מעט אנשים שקולעים גבוה מאוד או נמוך מאוד בכל תכונה."
ניתוח הראה שאין במבחן ערך ניבוי לשביעות רצון או מיומנות בסוגים שונים של עבודות; מחקר אחר מצביע על כךכמחצית מהנבחנים יקבלו תוצאות שונותאם יעברו את המבחן בפעם השנייה.
הניסוי בכלא סטנפורד
קרדיט: דן הנסון - Shutterstock
עבור הניסוי בכלא סטנפורד ב-1971, החוקרים הקימו כלא מדומה למתנדבים לתואר ראשון והקצו להם תפקידים של אסיר או סוהרים על מנת למדוד את ההשפעות של ציפיות חברתיות על התנהגות. נראה שה"סוהרים" וה"אסירים" נכנסו היישר לתפקידיהם, והרבה אנשים הסיקו הרבה מסקנות לגבי התוצאות. אבל למרות מידת הידוע של הניסוי וכמה מזעזעות היו מסקנותיו, הוא היה ממש ממש טיפשי.
זו הייתה בעצם תוכנית ריאליטי. "תפקידי" התלמידים מעולם לא היו למעשה "שומר" ו"אסירים". הם היו "אדם שנצפים ומצולמים כשהם מעמידים פנים שהם שומר או אסיר", כך שמעשיהם רק מספרים לנו כיצד מגיבים תלמידי תואר ראשון לשיבוץ לתרגיל אלתור תיאטרלי ארוך. ואז ישנו עניין של בחירה עצמית: 24 בוגרי תואר ראשון שעונים למודעה שמחפשת נבדקים שרוצים לחיות בכלא מזויף במשך כמה שבועות, זה כמעט ההפך ממדגם אקראי. יש גם בעיה של שכפול: BBC פעל דומה"כלא מזויף" לתוכנית טלוויזיה ב-2001ולא רק שזה לא שיחזר את התוצאות, הסוהרים התגלו כלא יעילים והאסירים השתלטו במהרה על הכלא.
תכנות נוירו-לשוני
קרדיט: Pixel-Shot - Shutterstock
על פי המרכז NLP, תכנות נוירו-לשוני הוא "סט של מודלים המאפשרים למישהו ליצור שינוי התנהגותי קוגניטיבי ולבנות מצבים בעלי תושייה יותר כדי להשיג את מטרותיו." זה נעשה בעיקר באמצעות הבנת תקשורת לא מילולית.
יש המון מאמני חיים שמשתמשים בטכניקה. זה הוכרז כתרופה לכל דבר, מפוביות, דיכאון ועד אלרגיות, ומגוון רחב של מפורסמים, מאופרה ווינפרי ועד ראסל ברנד, משתמשות לפי הדיווחים בטכניקות שלה. אבל תכנות נוירו-לשוני הוא כנראה חרא. תוצר של "תנועת הפוטנציאל האנושי" של שנות ה-70, tכאן יש מעט בסיס מדעי לכל אחת מהטענות של NLP. הוא מבוסס על תיאוריות מיושנות ומופרכות של איך המוח פועל, והמבקרים אומרים שיהיה נכון יותר לתאר את ה-NLP ככתמכל דבר שמתקרב למדע.
השמעת מוזיקה לילדים הופכת אותם לחכמים יותר
קרדיט: Chui Wui Jing - Shutterstock
יש תעשיית קוטג' של מוצרים, מתקליטורי DVDלפעוטותמערכות סאונד טרום לידתילעוברים, על בסיס הרעיון שנגינת מוזיקה קלאסית עבור ילדכם תהפוך אותם לחכמים יותר. האמונה ב"אפקט מוצרט" הייתה כה נפוצה שבשנת 1998,מושל ג'ורג'יה זל מילר הורהשיתנו לאמהות לילודים דיסקים של מוזיקה קלאסית. אבל אין הרבה מחקרים כדי לגבות את הטענה.
בעוד ילדים שטרם נולדו יכוליםלשמוע ולהגיב למוזיקה בשליש השלישישל הריון, אין שום אינדיקציה שיש לזה השפעה על בריאות, שום דבר. זה אותו הדבר עבור הנולדים: מחקר פשוט לא מראה להאזנה למוזיקה קלאסית (או באמת למוזיקה כלשהי) יש השפעה ארוכת טווח על מנת המשכל. האזנה למוזיקהיָכוֹללייצר דחיפה חולפת לחשיבה חזותית-מרחבית, אבל מחקר משנת 1996 בבריטניה הראה שילדי בית ספר שהאזינו ללהקה הפופולרית דאז, Blur, הצליחו במבחנים מעט טוב יותר מאשר ילדים שהאזינו למוצרט. (וואו הו!)
לאנשים יש סגנונות למידה שונים
קרדיט: Radachynskyi Serhii - Shutterstock
הרעיון שלאנשים יש "סגנונות למידה" שונים מקובל בקרב אנשי חינוך - מחקר משנת 2014 הראה כיעד 90% מהמחנכיםהאמין בזה. אבל אולי אנחנו לא, וגם אם כן, נראה שזה לא משנה.
המערכת הנפוצה ביותר לקביעת סגנון למידה,מבחן VARK,מפרק את הלומדים ל"חזותי, שמיעתי, קריאה/כתיבה וקינסתטית", אבלמנסה להשתמש בתוצאות המבחן כדי לשנות סגנונות הוראהמראה שילדים לא באמת מצליחים יותר במבחנים המותאמים לסגנון שלהם. מחקר בבריטניה שבו יכלו התלמידים לבחור בסגנון למידה "חזותי" או "מילולית" הצביע על חוסר תוצאות דומה.
"יש ראיות שאנשים אכן מנסים להתייחס למשימות בהתאם למה שהם מאמינים כסגנון הלמידה שלהם, אבל זה לא עוזר להם", אמר דניאל ווילינגהם, פסיכולוג מאוניברסיטת וירג'יניה.האוקיינוס האטלנטי.
היפנוזה יכולה לעזור לך לזכור דברים
קרדיט: אנדריי_פופוב - Shutterstock
יש לנו הרבה תפיסות שגויות לגבי אופן פעולת הזיכרון, אבל הרעיון שאם אתה יכול להכניס אנשים ל"טראנס היפנוטי" הם יזכרו דברים שלא היו להם אחרת הוא רעיון מתמשך במיוחד. מחקרים הראו שלא רק היפנוזה לא מקלה על היזכרות בדברים,זה גורם לאנשים להיות בטוחים יותר בזיכרונות הכוזבים שלהם, והיפנוזהעלול גם לגרום לזיכרונות שווא. נבדקים שהופנטו ועברו מבחן זיכרון לא הצליחו יותר מבני גילם הלא מהופנטים, אבל הם היו בטוחים יותר שהתשובות השגויות שלהם נכונות. "איך יכולתי לזכור את זה לא נכון? הייתי מהופנט!" יכול להיות תהליך החשיבה בעבודה.
טיפול בשיחות מחייב לבחון את ילדותך
קרדיט: דמיטרו זינקביץ' - Shutterstock
כולנו מכירים את הרעיון של מטפל שמרחף מעל מטופל ומכריז "ספר לי על אמא שלך", אבל "טיפול בשיחות" המתמקד באירועי ילדות טראומטיים הולך וגדל פחות ופחות נפוץ. הצורה הנחקרת, המומלצת והנפוצה ביותר של טיפול בשיחות כרגע היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), בית ספר שבמידה רבה לא מתעסק עם חפירה עמוקה בעברם של מטופלים כדי לגלות מדוע הם כל כך מבולגנים בהווה.
במקום זאת, CBT מתמקד בסימפטומים ומשאיר את הסיבות לבד. אם אתה עצבני במצבים חברתיים, CBT עשוי ללמד אותך אסטרטגיות להירגע בברביקיו במקום לנסות לגרום לך לדבר על מה שקרה במסיבת יום ההולדת החמישית שלך. אמנם אין גישה אחת שמתאימה לכולם לייעוץ פסיכולוגי,מטה-אנליזה של מחקר CBTמעיד מאוד על יעילותו.
חלומות אומרים משהו
קרדיט: agsandrew - Shutterstock
תרבויות רבות מאמינות שחלומות הם נבואיים. פרויד האמין שחלומות חושפים את המוח הלא מודע שלנו באמצעות סמליות. אין סוף לחומר "פירוש חלומות" בחוץ. אבל התיאוריות האלה כנראה שגויות. אמנם לא ניתן לומר בוודאות למה מתכוונות התמונות שהמוח הנרדם שלנו מעלה, אבל נוירוביולוגים רבים חושבים שהם לא מתכווניםדָבָר.
ההפעלה-סינתזהמודל של חלימה טוען שהמוח שלך יורה באקראי בזמן שאתה ישן, ומכאן אתה בונה דימויים. כשאתה מתעורר, אתה יוצר "סיפור חלום" סביב התמונות. אפשר לטעון שהסיפור שאתה ממציא חושף משהו על מי שאתה, אבל לחלומות אין משמעות כשלעצמם.
סטיבן ג'ונסון
כותב צוות
סטיבן ג'ונסון הוא כותב צוות של Lifehacker, שם הוא מכסה את תרבות הפופ, כולל שני טורים שבועיים "המדריך למבוגרים ללא קשר לתרבות הילדים" ו"מה אנשים טועים השבוע". הוא סיים את לימודיו במכללת אמרסון עם תואר BFA בכתיבה, ספרות והוצאה לאור.
בעבר, סטיבן היה עורך מנהל ב-NBC/Universal G4TV. בעודו ב-G4, הוא זכה בפרס טלי על כתיבה והיה מועמד לפרס Webby. סטיבן כתב גם עבור Blumhouse, FearNET, מגזין Performing Songwriter, NewEgg, AVN, GameFly, מגזין Art Connoisseur International, Fender Musical Instruments, Hustler Magazine, וחנויות אחרות. עבודתו שודרה ב-Comedy Central והוקרנה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סאנדנס, בפסטיבל פאלם ספרינגס הבינלאומי ובפסטיבל סרטי האימה של שיקגו. הוא גר בלוס אנג'לס, קליפורניה.
קרא את הביוגרפיה המלאה של סטיבן