רוב האנשים הביישנים היו רוצים שהם היו בטוחים יותר, כי ביישנות היא בסופו של דבר סימפטום של אי נוחות עם מי שאתה. אתה שופט את עצמך על סמך אמות המידה של אנשים אחרים ומבלה יותר מדי זמן בראש שלך, במחשבה איך הכי טוב לפעול ולהגיב בכל מצב נתון. זה לא יותר מהרגל רע, וזה מסוג הדברים שאתה יכול לשבור עם תרגול קבוע.
הייתי ילד קולני ובטוח בעצמי כשהייתי צעיר. אחר כך העברתי בתי ספר אחרי כיתה ו' והייתי אחד מכמה אנשים שלא הכירו אף אחד. אחרי כמה ניסיונות כושלים ליצור חברים, נעשיתי ביישן. היה קל יותר פשוט להיות בשקט ולהימנע מכולם מאשר להסתכן בדחייה. לביישנות הזו לקח רק כמה שבועות להתפתח והיא דבקה בי במשך שנים. הסופר ג'יימס ויקטור מאמין שזה באמת לא יותר מהרגל רע:
רובנו כל כך מפחדים להיכשל עד שאנחנו אפילו לא מסתכנים בזה. ומה שגרוע מכך, סיכון ודחייה הופכים למשהו שיש להימנע ממנו בכל מחיר. נוצר הרגל. אנחנו סוגרים דלתות שעשויות להוביל להזדמנויות ומפסיקים לשים את עצמנו בחוץ כדי שאנשים אחרים יוכלו להגיב עליהן. הפחד הזה מדחייה הוא נורמלי. כולם נרתעים ויש להם רגעים, או רגעים ארוכים, של ספק עצמי. אבל הפחד הוא גם מבחן, זה אומר שאתה על משהו ואתה צריך לשים לב אליו ולא להירתע.
הפחד הזה הוא דרך טובה לזהות הזדמנויות, אבל זה יכול להיות קל לחשוב שאנחנו ביישנים מכדי לנצל אותן היטב ולמצוא תירוץ להימנע מהן. כמו בכל הרגל רע, אתה לא הולך להפוך את ההתלבטות שלך לביטחון עצמי תוך כמה שעות. שבירת הרגל רע כרוכה רק ביצירת הרגל טוב יותר במקומו, אז עשה מאמץ כל יום לעשות משהו שאחרת היית נמנע ממנו כי אתה מרגיש ביישן. נסה דברים פשוטים, ואז כשההזדמנויות הגדולות האלה יגיעו ויתקפו אותך בפחד, לא תדאג כל כך לגבי התוצאות. אם תתרגל לחשוב בדיוק במידה הנכונה, במקום לנתח כל תוצאה אפשרית, זה יהיה ההרגל החדש שלך. פשוט צאו מהראש שלכם והיו נוכחים ברגע כל יום. תהיה לך הרבה פחות צרות בפעם הבאה שתצטרך לזמן קצת ביטחון כי לא תחשוב על זה.
כתבה: ביטחון עצמי מול ביישנות| ה-99 אחוז
תמונה מאתקווין פו.