
קרדיט: interstid - Shutterstock
יש סוג מסוים של אדם במקום העבודה שלעתים קרובות נושא מוניטין מתועב: הקולגה שמצליח בגדול למרות שהוא לא כל כך טוב בעבודה שלו. אנשים אלה "נכשלו כלפי מעלה", כלומר הם השיגו הצלחה יתרה, לפעמים ממזל צרוף, או אולי הודות ליכולת נטוורקינג נבונה או בריתות מסוימות במקום העבודה.
רוב האנשים שנכשלים כלפי מעלה לא בהכרח עושים זאת במודע - אף אחד לא באמת רוצה להודות שההצלחות שלהם לא ראויות - אבל מיעוט עלול להרגיש אי נוחות לגבי ההישגים שלהם, במיוחד אלה שנאבק עם תסמונת המתחזה.אם התמודדת עם התחושה שעברת את הסולם הארגוני ללא ראוי, יש דרכים להתמודד כדי להשתחרר מתחושת אשמה מציקה - וזה כרוך בעזרה לסובבים אותך.
למה אנשים נכשלים כלפי מעלה?
מקום העבודה המודרני אינו מריטוקרטיה, וזו הסיבה שהרבה אנשים מקבלים קידום או זוכים בפרסים בזמן שהעבודה הקשה של עמיתיהם אינה מוכרת. לפעמים, הסיבות נולדות מנפוטיזם טהור, כמו בוס שמקדם עובד חסר חושים רק בגלל שהם חולקים את אותה עלמא. פעמים אחרות, תכונה משותפת, מערכת אמונות או זהות משותפת בין המנהל והעובד מעניקה את ההיגיון מאחורי קידום לא ראוי - תופעה שסוציולוגים מכנים "התאמת תרבות."
יש אנשים ערמומיים במיוחד כשזה מגיע לניווט בדינמיקה החברתית של מקום העבודה. כריזמה יכולה להיות משכרת במיוחד, כפי שמעיד מספרמנהיגי תאגידים שמינפו את מנת המשכל החברתית שלהםלהגיע לגבהים מסוימים בתחום העסקים, למרות שיש להם קורות חיים משובצים והיסטוריה אישית. טיפוסי אישיות מסוימים נוטים להיות עיוורים לחוסר היכולת שלהם, שהיא סוג של הטיה קוגניטיבית שנחקרהמאוחר יותר זכה לפופולריות כאפקט דונינג-קרוגרמאת הפסיכולוגים החברתיים דיוויד דאנינג וג'סטין קרוגר.
עם זאת, זו תופעה סובייקטיבית. אין שני מקומות עבודה זהים, כלומר מי שנכשל כלפי מעלה עושה זאת בגלל סיבות שונות ובשל נסיבות שונות. ובכל זאת, עבור אלה עם מעט מודעות עצמית, הרגשה כאילו נכשלת כלפי מעלה יכולה להוביל לתסמונת המתחזה, או לתחושת ספק עצמי משתקת.
מה לעשות אם נכשלת כלפי מעלה
עבור אלה שמוכנים להעריך בכנות את הכשרון של הצלחתם שלהם, הרעיון של כישלון כלפי מעלה נוטה לעורר תחושת אשמה. דוגמה טובה יכולה להיות מישהו ששורד סבב פיטורים רק כדי להתקדם למפקח בחודש הבא. "כשאתה מסתכל על אחרים שלא היה להם את אותו המזל, אתה מוצף באשמת ניצולים... או אשמה של משגשג", אומר ד"ר פרפטואה ניאו, פסיכולוג ומאמנת מנהיגות, ל-Lifehacker.
אם הסובבים אותך ממלמלים על כך שנכשלת, ייתכן שזו לא בהכרח אשמתך, וזה יכול לסבך ולהחמיר את אשמתך. תחושת האשמה הזו יכולה להרגיש משתקת, אומר ניאו, מה שמוביל לתחושה ש"שורפת את האנרגיה שלך" בעבודה ומחוצה לה.
אבל על הרבה מהאשמה הזו אפשר להתגברהכרה בתכונות הניתנות ללמד של כישלון- שאבני נגף יכולות לעזור לך להגיע להצלחה רבה יותר בעתיד. כפי שניאו אומר: "הזמן יעבור בכל מקרה, אז תגרום ל'כישלונות' שיש לך לשלם עבורך דיבידנדים - למד מהם במקום להתפלש או להרביץ לעצמך. תנצל אותם."
בעיקר, אם אתה מזהה את ההצלחה שלך כתוצר של מזל, טוב להתמקד בעזרה לאותם עמיתים שהיה להם פחות מזל, במיוחד הצעירים. חלק מזה נובע מהכרה בחוזקות שלך, גם אם עמוק בפנים אתה חושב שניתנה לך הזדמנות בצורה לא הוגנת.
"כשאתה יכול גם להכיר במתנות שלך לזכות את המאמץ שלך בכישלון כלפי מעלה," אומר ניאו, "אתה יוצר לעצמך יותר אנרגיה, כלומר יש לך יותר לשלם את זה קדימה."
ניאו מפציר בכל מי שנמצא במצב הזה לדמיין את עצמו בשלב מוקדם יותר בקריירה שלו. "כשאתה מחשיב שהעצמי הצעיר שלך עבר את הגיהנום של הכישלון הזה, תהיה אלוף [העמיתים הצעירים שלך] מעולם לא היה", היא אומרת.
בדרך זו, אפשר לבטל את תחושת האשמה הזוחלת שעלולה לבוא עם הישגים גבוהים, ולעזור לאחרים להשיג את ההצלחה המגיעה להם.