איך לדבר על אמנות, עם ג'רי סלץ

קרדיט: צילום מאת ג'ון סקיולי/Getty Images
האם אי פעם חשת אובדן מילים כאשר בוהה בג'קסון פולוק? או שפשוט לא יודעים מה להגיד בתגובה לרוטקו?ניו יורקמבקר האמנות הבכיר של המגזין, ג'רי זלץ, מצטרף אלינו השבוע כדי לעזור לבעלי התרבות הפחות בינינו ללמוד את אמנות הדיון באמנות יפה, כמו גם להרשים אותנו שאין נכון ולא נכון כשזה מגיע לביקורת אמנות.
זלץ זכה בפוליצר ובשני פרסי מגזין לאומי על ביקורת האמנות שלו, ועל ספרו האחרון, "איך להיות אמן", יוצא במרץ.
האזינו ל-The Upgrade למעלה או מצאו אותנו בכל המקומות הרגילים שבהם מוגשים פודקאסטים, כוללפודקאסטים של אפל,Google Play,Spotify,iHeartRadio,סטיצ'ר, ו-NPR One.
הבהרה מהפרק של השבוע
מתוך ראיון ג'רי זלץ
על האופי האישי של האמנות:
כל אמנות היא סובייקטיבית. אני חושב שאתה לא יכול להוכיח שליאונרדו דה וינצ'י הוא אמן טוב יותר מנורמן רוקוול, המאייר. אתה לא יכול לעשות את זה. אני יכול להגיד לך שהעבודה של רוקוול נהדרת כי היא אומרת לך בדיוק מה להרגיש, בדיוק איך להסתכל, בדיוק איך לראות, בדיוק על מה להסתכל באיזה סדר. אבל שזה לא באמת משתנה אף פעם. אני יכול להגיד לך הרבה, אבל אני לא יכול להוכיח שיצירת אמנות אחת טובה יותר מאחרת.
על למה אין דרך "נכונה" או "לא נכונה" לדבר על אמנות:
אני רוצה שאנשים יתנו לעצמם רשות להיות אידיוטים, ללכת לאיבוד, לא לפחד לטעות. אין לטעות באמנות. אני מבטיח לך את זה. אולי תחשוב שיש לי טעם של קראפולה. אולי אני חושב שיש לך טעם של קראפולה. ובכן, זו שיחה די מעניינת לנהל...אני רוצה שאנשים ילכו אחרי כל הרעיונות המטורפים בראש שלהם. תעמיד פנים שזה כמו קליידוסקופ. כשאתה רואה את המשולשים והריבועים הקטנים האלה מקפצים בצינור הקטן הזה, כשאתה [ילד] אתה נפתח לגמרי ואתה בונה עולמות דמיוניים שלמים בעין אחת, ככה אתה מייצר מבנים אדריכליים באמת רק חתיכות צבעוניות של זכוכית או פלסטיק. וכשאתה מסתכל על יצירת אמנות, זה באמת כל מה שאתה רואה.
יש לכם משוב או רעיונות עבורנו? רוצים להופיע בתוכנית? השאירו לנו הודעה קולית בטלפון 347-687-8109, או שלח תזכורת קולית אל[מוגן באימייל].