זה הזמן שעבר לנרמל תנומות
אתה לא צריך להתבייש לנמנם. רובנו צריכים לעשות את זה יותר.

קרדיט: Fersurfer - Shutterstock
עם הטמפרטורות העולמיות שעשויות לעלות משמעותית בעשורים הקרובים ומקום העבודה האמריקאי עדיין מתערער מהמגיפה, מעולם לא היה זמן טוב יותר עבור האמריקאים לדרוש שינויים מהותיים באופן שבו אנו חיים ועובדים. ואנחנו צריכים להתחיל בנורמליזציה של תנומה אחרי ארוחת הצהריים.
לפוצץ את החלק החם ביותר של היום כדי לישון קצת יש היסטוריה ארוכה והוא נהוג בכל תרבויות, ואימוץ נרחב יותר יפחית את העומס על רשת החשמל במהלך החלק החם ביותר של היום, יקטין את מספר הפציעות הקשורות בחום ב אנשים שעובדים בחוץ, ובאופן כללי מכניסים את כולם למצב רוח טוב יותר. תנומה היא לא "עצלן". זה פשוט רעיון טוב.
ההיסטוריה של הסייסטה
הסיאסטה מזוהה לעתים קרובות עם ספרד, אך מקורה האמיתי של הסייסטה הוא ברומא העתיקה, שםיוֹם שִׁישִׁי-השעה השישית של אור היום לאחר עלות השחר, בערך 13:00 בחורף, ו-15:00 בקיץ - שימשה לאכילה, מנוחה והתאוששות. התרגול של לכבות הכל לזמן קצר באמצע היום עדיין נהוג ברוב איטליה וגם בהרבה מדינות אחרות, במיוחד במקומות שבהם חם באמצע היום. בספרד, תנומת צהריים הייתה נפוצה בעבר, אך היא הפכה פחותה בשנים האחרונות - רק כ-40% מהספרדים שנשאלו אומרים שהם מנמנמים באמצע היום.
המדע מאחורי שנת הצהריים
על פי מדעני שינה, ניתן לראות את לוח הזמנים הנודניקים שלנו כקונפליקט בין שני כוננים מנוגדים. "עומס השינה" שלנו, אונטייה לשינה הומיאוסטטית, עולה ככל שאנו ערים זמן רב יותר - ככל שאנו מתרחקים בזמן מההתעוררות, כך אנו רוצים לישון יותר. בצד השני של הסקאלה נמצא האות הצירקדי שלנו לעירות. זה בדרך כלל מתחיל בשעות אחר הצהריים המוקדמות כדי לשמור אותנו ערים. הסייסטה יכולה לתפוס את המקום המתוק הזה כשהדחף שלנו לישון גבוה, והדחף שלנו לעירות לא עלה. זהו, במילים שלציין מדען השינה צ'רלס צ'יזלר, "זמן נהדר לנמנום."
לא, הסייסטה היא לא הכלי הגדול ביותר שלנו למלחמה בהתחממות הגלובלית; זולה, אנרגיה מתחדשת היא. אבל הסייסטה עדיין יכולה לעזור קצת. בזמן שאנחנו ישנים, טמפרטורת הגוף שלנו יורדת, ואנחנו לא צריכים מיזוג אוויר כמו שאנחנו צריכים בזמן ערות. אם כולם היו ממריאים לכמה שעות באמצע היום, יש להניח שהיינו צורכים פחות חשמל ושורפים פחות דלקים מאובנים. כן, אולי נצטרך להמציא חלק מזה בחלק מאוחר יותר של היום עם אורות, אבל זה עדיין חיובי נטו.
יתרונות וחסרונות אישיים של תנומה באמצע היום
המחקר על ההשפעות של נמנום אחר הצהריים מראה מידע סותר. תנומות קצרות באמצע היום הוכחולשפר את התפקוד הקוגניטיבי, אבל תנומה תכופה קשורה גםלחץ דם גבוה יותר. אמחקר 2019 בכתב העת הרפואי Heartמצא שאנשים שנמנמו פעם או פעמיים בשבוע היו בסבירות נמוכה ב-48% ללקות באירוע קרדיווסקולרי מאשר אלה שלא, אבלמחקר משנת 2015 בכתב העת Sleepמצא שאנשים שנמנמו שעה או יותר ביום סבלו כמעט פי שניים משיעור מחלות לב וכלי דם מאשר אנשים שלא ישנו תנומה. (בדרך כלל, תנומות של שעה הן ארוכות מדי.) נמנום הוכח כמשפר את הספורטביצועיםושלנותחושת רווחה, אבלתנומות צהריים ארוכות יותר עלולות להוביל לחוסר התמצאותוביצועים קוגניטיביים גרועים יותר.
בסופו של דבר, יש עדויות סותרות לגבי ההשפעות של תנומה רגילה על קוגניציה, לחץ דם, השמנת יתר, תכונות מטבוליות ותמותה, אבל יש ראיות מוצקות לכך שהדחף לנמנם אחר הצהריים הוא גנטי. "תנומת היום מונעת ביולוגית ולא רק בחירה סביבתית או התנהגותית",מסכם חסן סעיד דשתישל מרכז MGH לרפואה גנומית, מחבר משותף של anמחקר מקיףשל גנטיקה ונמנום.
אם זה בחלק מהגנים שלנו לנמנם באמצע היום, איך זה חוץ מעריצות שאנשים שאינם מנמנמים בינינו מצפים שנישאר ערים לגמרי אחרי ארוחת הצהריים?
מקומות העבודה הידידותיים לתנומות של מחר, היום
למרבה המזל, המסר התומך בתנומה עובר לכמה מקומות עבודה. שינה בעבודה הייתה בעבר עבירה ניתנת לירי, אבל חברות נוספות מעודדות עובדים לתפוס כמה Zs בעבודה. בקמפוסים של גוגל בכל רחבי העולם יש "EnergyPods", תאי תנומה היי-טק עם אורות מרגיעים, מוזיקה רכה ורעידות מרגיעות. ביצרנית הגלידות בן אנד ג'ריס, מתן זמן ומקום לעובדים לנמנם נתפס כמו"רק עוד דרך בשבילנו לטפל באנשים שעובדים שם." אפילו למשרד רואי החשבון המכופתרת PricewaterhouseCoopers יש חדר תנומה במשרדה השוויצרי ומציעה לוח זמנים גמיש ידידותי לתנומה.
מקום העבודה האמריקאי המשתנה
מהפכת העבודה מהבית שנגרמה על ידי מגיפת ה-COVID טלטלה את המשמעות של "עבודה" בכל רחבי העולם. סדרי העדיפויות מוערכים מחדש כאשר האמריקנים שואפים לאיזון טוב יותר בין עבודה לחיים. עם הכוח המחודש של העבודה באמריקה וכלכלה עם רמות אבטלה נמוכות היסטורית, מעולם לא היה זמן טוב יותר לדרוש את הזכות לנמנם. אנחנו חייבים לנרמל את הסייסטה ואנחנו חייבים לעשות את זה עכשיו. אני קורא לכל אחד מכם לצעוד למשרד של הבוס ולומר "מה אנחנו רוצים? תנומה! מתי אנחנו רוצים i...zzz."
סטיבן ג'ונסון
כותב צוות
סטיבן ג'ונסון הוא כותב צוות של Lifehacker, שם הוא מכסה את תרבות הפופ, כולל שני טורים שבועיים "המדריך למבוגרים ללא קשר לתרבות הילדים" ו"מה אנשים טועים השבוע". הוא סיים את לימודיו במכללת אמרסון עם תואר BFA בכתיבה, ספרות והוצאה לאור.
בעבר, סטיבן היה עורך מנהל ב-NBC/Universal G4TV. בעודו ב-G4, הוא זכה בפרס טלי על כתיבה והיה מועמד לפרס Webby. סטיבן כתב גם עבור Blumhouse, FearNET, מגזין Performing Songwriter, NewEgg, AVN, GameFly, מגזין Art Connoisseur International, Fender Musical Instruments, Hustler Magazine, וחנויות אחרות. עבודתו שודרה ב-Comedy Central והוקרנה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סאנדנס, בפסטיבל פאלם ספרינגס הבינלאומי ובפסטיבל סרטי האימה של שיקגו. הוא גר בלוס אנג'לס, קליפורניה.
קרא את הביוגרפיה המלאה של סטיבן