
קרדיט: ספנסר פלאט - Getty Images
בימים מאז הסתער המון טרוריסטים מקומיים על בניין הקפיטול של ארה"ב ביום רביעי, בהדרבן הנשיא במאמציהם לסכל את חילופי הכוח המבצעים החופשיים, כמה אנשי תקשורת ופוליטיקה הציעו הימנעות המבקשים לחטא ולמדר. התמונות הכאוטיות של ניסיון הפיכה חסר תוחלת המשודרות ברחבי העולם. "זו לא אמריקה," הם אומרים. "זה לא אנחנו. אנחנו יותר טובים מזה".
אנחנו בכל זאת?
להנציח את הרעיון של ארצות הברית כמופת צדק צלולה המחוברת לעקרונות דמוקרטיים ולאידיאלים שוויוניים, זה להפיץ את המיתוס האמריקאי הגדול. עם זאת, ברוקרי הכוח המובילים במדינה נשארים איתנים בתמיכתם בצדקתה הבלתי מעורפלת של אמריקה: בנאום ביום רביעי, הנשיא הנבחר ג'ו ביידן אמר כי הפרק המבישלא ייצג את "אמריקה האמיתית".כנראה שזה היה מיעוט שוליים של מתערבים שהגיעו מחלקםאַחֵרמקום - לא משנה, בתקופה של קיטוב פוליטי קיצוני,יותר מ-70 אחוז מהמצביעים הרפובליקנים הציעו שהם לא סומכים על תוצאות הבחירות ב-2020, על פי סקר NPR/PBS NewsHour/Marist.
הבטחות מלאות תקווה ש"זה לא אנחנו" מלבינות למעשה את הכתמים מההיסטוריה של אמריקה - העובדה שעבדות, הפרדה, אימפריאליזם, אי שוויון משתולל, אלימות נשק, גזענות מערכתית ושלל מחלות חברתיות אחרות הם אבותיהם של המודרניות שלנו. מַצָב. מעבר לכך, מדובר בפליטה שהרבה אנשים מוצאים אותה פוגענית, שכן היא מוחקת למעשה את המאבקים של אלה שקיימים בתוך מדינה שונה מאוד מזו המדומה שבה הצדק מנצח ולכולם יש סיכוי שווה לחיות את החלום האמריקאי.
במקום לומר "זו לא אמריקה", או "אנחנו יותר טובים מזה", כולנו צריכים ללכת לדון במהפך החברתי הבא בדרכים שלמעשה מתייחסות לנושא בעיניים ברורות יותר, ויותר ניואנסים ורגישות.
למה אתה צריך להפסיק להגיד את זה
ברוב המקרים, אם אתה אומר "אנחנו יותר טובים מזה", זה בא ממקום עם כוונות טובות ואופטימיות. אבל זו אמירה מצמצמת, וכזו שמדגישה, אם כי באופן אירוני, את הנסיבות שהובילו לאירועים הנוראיים של יום רביעי.
אם אתה רוצה לדבר על זה, אתה צריך לפחות לנסות להישמע כאילו אתה לא מסתיר את הטנור הלא נוח אך האמריקאי המובהק של הפרק הזה. בתור התחלה, אתה צריך לבחון את אירועי יום רביעי לא רק את ההקשרים ההיסטוריים הרחבים יותר שעיצבו את אי השוויון בארה"ב במשך מאות שנים, אלא על ידי ציון ספציפי של ארבע השנים האחרונות כנפט שהאיץ את ההתלקחות: נשיאותו של דונלד טראמפ הניעה תיאוריות קונספירציה למיינסטרים, קרץ בעידוד לתנועות עליונות לבנה, והוליד מערכת אקולוגית של מידע מוטעה ו"אלטרנטיביות עובדות" שהגיעו לשיא השבוע בצורה של התקוממות הניזונה מהפיקציה שהבחירות ב-2020 זויפו.
אתה גם צריך להבין את ענן הגזענות האפל המרחף מעל אירועי יום רביעי: ההמון היה לבן כמעט אחיד, עובדה שיכולה להסביר לפחות חלקית את התגובה הנחשלת של משטרת וושינגטון הבירה והקפיטול לניסיון הפרה של מושב הממשלה . לעומת זאת, ההפגנות של Black Lives Matter בקיץ שעבר ב-DC זכו לנוכחות משטרתית צבאית, כאשר חברי המשמר הלאומי עומדיםזקיף על מדרגות הקפיטול בהילוך טקטי מלא.
המטמון שירד על הקפיטול היה בעל הרכב אמריקאי אמיתי, עםתיאורטיקני קונספירציה של QAnon, לאומנים לבנים, מכחישי שואה, ולפחות אחדמנכ"ל תאגיד משיקגובין שורותיהם. אם אתה רוצה להסביר למה אנחנו לא יותר טובים מזה, אתה צריך להסביראֵיךאנחנו לא יותר טובים מזה - וזה מתחיל בהבנת הכוחות שהעניקו למרד של יום רביעי טעם אמריקאי שאין לטעות בו.
תגיד את הדברים האלה במקום
אנחנו יכולים להביע דעה ולקונן על מצב הדברים המצער בדרכים שלא נשמעות כל כך קשות או חסרות מידע. הסיפור האמריקאי הוא במובנים רבים סיפור של חתירה נצחית. זה בסדר לציין שלא באמת השגנו גדולות בקנה מידה מקיף, אבל המאבק לעצב את האומה למגדלור אמיתי של שוויון חייב להימשך.
במקום להסכים ש"אנחנו יותר טובים מזה", נסו לחשוב במונחים שאפתניים יותר. שקול פרספקטיבה יותר ניואנסית, באמירה: "אני חושב שאנחנופַּחִיתתהיה יותר טוב מזה, אבל יש עבודה לעשות." במקום לומר: "זו לא אמריקה", אולי תחשוב לומר "זה בהחלטהואאמריקה, אבל זה לא חייב להיות".
להתעלם מהמציאות האמריקנית הנוכחית זה להכחיש את קולואנשים רבים שכבר מזמן הבינו את הגרסה הזו של אמריקה כקיימת, כי הם פשוט לא יכולים לברוח מזה. אתה בהחלט לא צריך למחוק אותם - או לתת כבוד לאידיאל אמריקאי שקרי - פשוט כי הזמנים קשים.