פעם בשנה אני הולך לקטוף תותים עם חברתי אמנדה. (אתה אולי מכיר את אמנדה; היא כותבת עלחֲמוּצִיםומסיבות.) לפשפש בעלים כשכפוף, להתגרד בחיפוש אחר פירות היער המושלם, האדום התוסס אולי לא נשמע כיף, אבל יש בזה משהו מדיטטיבי, ואני כן נהנה מהקטע של צ'אט עם חברים. אבל בעיקר, אני נהנה מהפרס. לא את הדירות של פירות יער שאנחנו מעמיסים למכונית, למרות זאתאפרס, אבל את עוגת התותים שלנו אוכלים אחרי העבודה הקשה שלנו.
ה-shortcake פשוט, ולא ממש שורט-קייק. זו עוגת אנג'ל פוד שנרכשה בחנות, ומעליה פירות יער שנבחרו זה עתה וקצפת ממיכל. אני לא יכול לקחת קרדיט על מכת הגאונות הצרופה של הקיץ הזו, מכיוון שהרעיון הוא כולו של אמנדה, אבל אני כן תורם. אני מספק את העוגה והקרם, ואמנדה מביאה סירות נייר קטנות וסכו"ם. אנחנו מנקים אבק מהגרגרים שלנו כמיטב יכולתנו, ואז בונים את הקינוחים שלנו ומתכלים כשהשמש מתחילה לטבול מאחורי העצים. זו הדרך המושלמת לנקד את חוויית קטיף פירות היער, והיא עולה פחות מ-10 דולר.
אתה יכול, כמובן, להשתמש בתמרון זה עם פירות יער אחרים. אתה יכול להשתמש בו בקטיף פטל, או בקטיף אוכמניות. (אם כי קטיף אוכמניות הוא בדרך כלל פחות אידילי, שכן אוכמניות אוהבות לגדול במגרשים פנויים ובצד הדרך.) זה יעבוד טוב גם עבור אפרסקים (פשוט הביאו אולר).
אתה יכול גם להסתעף מעוגה ושמנת ולהתאים את הציוד שלך לכל סוג של קטיף תוצרת. אתה יכול להביא צלחת גבינה קטנה כדי ליהנות עם תפוחים או אגסים טריים שנקטפו, או - אם אתה פריק עגבניות שעושה קטיף עגבניות - לקחת כמה קטנטנים ולאכול אותם עם מעט סילייג'ין ונתז של בלסמי, או אולי להביא קרש חיתוך, בקבוק סחוט מאיו ושקית לחם סנדוויץ' לבן לכריך עגבניות באוויר הפתוח (זה, מבחינתי, יהיה המהלך).