'שעון יום הדין' הוא טיפש, למעשה

קרדיט: ניל קרייגן - Shutterstock


בשבוע שעבר הודיע ​​על כך עלון מדעני האטום"שעון יום הדין"יישאר מוגדר על 100 שניות עד חצות, האנושות הכי קרובה להשמדה מוחלטת מאז נוצר השעון. לא הזזנו את המחט מאז 2020, אז שקעה לרמה הנוכחית, העגומה, שנותרה פחות משתי דקות.

איך עובד שעון יום הדין

שעון יום הדין הוא סמל הממחיש את הסבירות לאסון עולמי מעשה ידי אדם. הוא הומצא בשנת 1947 על ידי עלון מדעני האטום. השעון שהוגדר במקור על שבע דקות עד חצות, הוחלף 24 פעמים על ידי מועצת המדע והביטחון של עלון מדעני האטום מאז הקמתו.

השיא שלה היה ב-1991, לאחר נפילת ברית המועצות, כאשר הוא נקבע על 17 דקות מרגיעות עד חצות. מאז, השעון צועד ללא הפוגה לעבר קטסטרופה, לדירוג הנוכחי שלו "כולנו הולכים למות".

אבל אל תדאג לגבי שעון יום הדין יותר מדי. מדידת השעון תמיד הייתה שרירותית ותכליתו פוליטית. מה שהוא בעצם "מודד" התפזר כל כך הרבה במהלך העשורים האחרונים, שקשה בכלל לראות את הערך בקריאה שלו.

אני לא אומר אל תדאג לגבי קצוות העולם הרבים שהשעון ממחיש. אני אומר ששעון יום הדין עצמו אינו דרך טובה להבין את הסבירות או מסגרת הזמן של אסון עולמי שמתקרב. זה כמו כרזת תעמולה סובייטית: שריד מהמלחמה הקרה מעניין בעיקר בתור קוריוז.

כשהחל בימיה הראשונים של המלחמה הקרה, שעון יום הדין היה קיים בעיקר כדי לעקוב ולהעיר על המתיחות הפוליטית בין ארה"ב לברית המועצות, ללא ספק שתי המעצמות הגרעיניות הגדולות על פני כדור הארץ. זה נועד "להפחיד גברים לרציונליות",לפי יוג'ין רבינוביץ', העורך הראשון של עלון מדעני האטום. מאז, "השעון" התרחב לשקול שינויי אקלים ושלל סכנות אחרות כמו מגיפות, התקפות סייבר ודיסאינפורמציה.

מלחמה גרעינית בין רוסיה לארה"ב הייתה מביאה ככל הנראה להרס מוחלט של החיים על פני כדור הארץ תוך מספר שעות, מושג שהיה חדש לאנשים בשנת 1947. אז השעון עבד: זו הייתה דרך קצרה להמחיש כיצד החלטות פוליטיות משתי אימפריות השפיעו על הסבירות שכולם ימותו. אבל המלחמה הקרה הסתיימה כבר עשרות שנים, והסכנות העומדות בפנינו כעת שונות מאוד מאלו שהתמודדנו איתנו ב-1964. שינויי האקלים הם קטסטרופה מתקרבת, אבל היא לא תיפול כמו מלחמה גרעינית. איומים אחרים שנמנו על ידי השעון לא יגרמו (כשלעצמם) למוות של האנושות באופן שסביר שנוכל לחזות, אז זה הוגן לשאול מה הכוונה של השעון למדוד בשנת 2022. התשובה לא בדיוק ברורה.

"זה לא מדעי", הסביר לורנס קראוס, פיזיקאי תיאורטי ויו"ר מועצת החסות של העיתון.הרפובליקה החדשה, "זהו מספר שהגיעו אליו על ידי קבוצה של אנשים שחוקרים כל אחת מהשאלות, ואז מנהלים כמות עצומה של דיונים, ובסופו של דבר מתכנסים למספר. והמספר הזה הוא למען האמת שרירותי. זה לא כמות מדעית".

אפילו ה"הגדרה" הראשונה של שעון יום הדין הייתה שרירותית.הצייר מרטיל לאנגסדורףיצר את התמונה עבור השער של עלון מדעני האטום. היא הלכה עם לוח שעון מינימליסטי ובחרה בעצמה את השעה שבע עד חצות כי, "זה נראה היה הזמן הנכון בדף... זה התאים לעין שלי."

שעון יום הדין הוא אפילו לא מטאפורה טובה ברמה הבסיסית ביותר. המאפיין המגדיר של שעון הוא יד הנעה קדימה באופן בלתי נמנע כדי לספק מידע שימושי ואמיתי מבחינה אובייקטיבית. ידו של שעון יום הדין נעה בשני הכיוונים, והיא אינה מספקת אלא המחשה לדעה הסובייקטיבית של קבוצה קטנה של אנשים.

להעיר אנשים עם שעון מעורר יום הדין?

מטרת השעון תמיד הייתה להעיר אנשים לסכנה העומדת בפנינו. כפי שניסח זאת קראוזה: "למדענים יש אחריות - וזו הסיבה שאני מעורב בזה - לנסות ולהתריע בפני הציבור על המציאות של העולם, ואם יש לך להשתמש בכלים רגשיים לעשות זאת, אתה צריך... בכל פעם אני כותב משהו פופולרי, אני לא מצפה שזה באמת ילמד כל כך הרבה. מה שאני מצפה לעשות זה להניע אנשים לרצות ללמוד. ובראש שלי, זה מה שהשעון עושה".

אבל האם שעון יום הדין באמת מניע אנשים לרצות ללמוד? אצלי זה הפוך. אם אני מקבל את הרעיון שהאנושות רחוקה שיער מקצהו והמדענים האלה "הוכיחו" זאת, אני רוצה לנמנם, לא לשמוע על זה יותר. או, כמונשיונל ג'יאוגרפיקניסוח זאת: "אם הכל משבר, שום דבר אינו משבר."

ההיסטוריה רצופת השלכות לא מכוונות, אז מי יכול לומר אם ההערכות הפוליטיות של המדענים ששינו את השעון היו בכלל נכונות? אירועים גיאופוליטיים שנתפסו כמניעים את הידיים לכיוון חיובי היו יכולים למעשה לקרב אותנו למוות, ואין לנו דרך לדעת מה היה קורה לו היו מתקבלות החלטות הפוכות. עמדה רכה יותר של אחת ממעצמות העל בשנות ה-60 הייתה כנראה מרחיקה את הידיים מחצות, אבל היא הייתה יכולה להמריץ את הסובייטים או את ארה"ב לחשוב שהם עשויים לנצח במלחמה גרעינית. פשוט אין דרך לדעת.

קחו בחשבון את ההצהרה שפורסמה עם אי-הזזת הידיים של השנה. כשזה נוגע ספציפית למלחמה גרעינית, מדעני האטום הסכימו שהתקדמנו בשנתיים האחרונות: אמנת הפיקוח על הנשק החדשה של START בין ארה"ב ורוסיה מתארכת, וארה"ב מתחייבת להצטרף מחדש להסכם האקלים של פריז ולהחזירו לתוקף. הסכם הגרעין של איראן נתפס כולם כחיוביים, בעוד המאמצים המתמשכים של סין וצפון קוריאה לפתח מחסנים גרעיניים מקרובים את השעון לחצות. אני יכול לקנות את זה, אבל בקריאה נוספת, אתה מקבל רשימת כביסה מסחררת של "דברים רעים שקורים", ככל הנראה מקזזת את ההתקדמות בפיקוח על נשק גרעיני, ודוחפת את הידיים לחצות. הנה רק דוגמה קטנה:

  • ארגוני טרור כמו אל-קאעידה ודאעש וכמה ארגוני פשיעה ממשיכים להצהיר על נחישותם לבנות, לרכוש ולהשתמש בנשק ביולוגי כדי להשיג את מטרותיהם.

  • לבישת מסכות וריחוק חברתי מונעים באופן דומה בגלל דיסאינפורמציה.

  • תוקפי סייבר הפכו נועזים יותר.

  • השימוש הסיני בטכנולוגיית מעקב הגיע לשיאים חדשים.

  • רוסיה ערכה ניסוי בטיל נגד לוויינים בנובמבר, השמידה את אחד הלוויינים שלה ויצרה ענן פסולת שהקיף קרוב בצורה מסוכנת לתחנת החלל הבינלאומית.

כדי לקריאת השעון תהיה משמעות מועילה, היא תצטרך להשוות את האיום של התקפות ביולוגיות פוטנציאליות של דאעש עם הרחבת הסכמי הגרעין בין ארצות הברית לרוסיה ולקבוע אם זה מזיז את המחוגים למעלה או למטה, הצעה שהיא אבסורדית , לאור האופי הכאוטי של מערכת מורכבת כמו "כל הכוחות הגיאופוליטיים האפשריים על פני כדור הארץ שעלולים לפגוע באנושות".

סמל חדש לזמנים חדשים?

אני מאמין שסמל טוב יותר למצבנו הנוכחי עשוי להיות צלצול של מאות שעונים מעוררים שחווט להתפוצץ כשהאזעקות שלהם יפעלו. כל האזעקות מוגדרות בזמנים שונים, ואנחנו לא יודעים מתי אחת מהן אמורה להידלק. אנחנו חופשיים להזיז את הידיים לאן שאנחנו רוצים, אבל רק אם נוכל לשכנע/להכריח מספיק אנשים אחרים להסכים לשנות את הזמן. אם לא נעשה כלום, כל אחד יתפוצץ. אם נעשה משהו, נוכל להימנע מפיצוצים אם לא נעשה טעויות ויתמזל מזלנו.

אבל זה רק אני. אם יש לך הצעה אחרת להחלפת שעון יום הדין, השאר אותה בתגובות.

סטיבן ג'ונסון

כותב צוות

סטיבן ג'ונסון הוא כותב צוות של Lifehacker, שם הוא מכסה את תרבות הפופ, כולל שני טורים שבועיים "המדריך למבוגרים ללא קשר לתרבות הילדים" ו"מה אנשים טועים השבוע". הוא סיים את לימודיו במכללת אמרסון עם תואר BFA בכתיבה, ספרות והוצאה לאור.

בעבר, סטיבן היה עורך מנהל ב-NBC/Universal G4TV. בעודו ב-G4, הוא זכה בפרס טלי על כתיבה והיה מועמד לפרס Webby. סטיבן כתב גם עבור Blumhouse, FearNET, מגזין Performing Songwriter, NewEgg, AVN, GameFly, מגזין Art Connoisseur International, Fender Musical Instruments, Hustler Magazine, וחנויות אחרות. עבודתו שודרה ב-Comedy Central והוקרנה בפסטיבל הסרטים הבינלאומי סאנדנס, בפסטיבל פאלם ספרינגס הבינלאומי ובפסטיבל סרטי האימה של שיקגו. הוא גר בלוס אנג'לס, קליפורניה.

קרא את הביוגרפיה המלאה של סטיבן

Leave a Reply

Your email address will not be published. Required fields are marked *

Subscribe Now & Never Miss The Latest Tech Updates!

Enter your e-mail address and click the Subscribe button to receive great content and coupon codes for amazing discounts.

Don't Miss Out. Complete the subscription Now.