
קרדיט: לוגו הפודקאסט של Soul Music/BBC
אספו מאזינים לפודקאסטים. אני רוצה לספר לך סיפור. סיפורים רבים, הסיפורים הטובים ביותר, כולם מורכבים מתוכניות הסיפור הטובות ביותר הזמינות באמצעות wifi טוב או חיבור סלולרי.
במובנים רבים, כל הפודקאסטים מנסים לספר לנו סיפור. אבל 12 המופעים האלה הם הלהיטים הכבדים - לא רק מתמקדים במיוחד בהצגת נרטיבים מהעולם האמיתי, אלא עושים זאת עם איכות צליל ללא דופי ומארחים דינמיים. הם ישברו לך את הלב כשהם יצחיקו אותך, ויפחידו אותך כשהם גורמים לך לבכות. כולם נכונים, מה שאומר שההימור גבוה. לטפס לחייו של מישהו אחר לפרק (או שלושה) כדי להתענג על חוויה נפלאה - או להרגיש אסיר תודה על כך שיש לך אפשרות לטפס בחזרה החוצה.
כָּבֵד מִשְׁקָל
קרדיט: לוגו הפודקאסט
מי שנאחז במשהו מעברם - ויכוח לא פתור, חבר אבוד, אינטראקציה לא מובנת עם בן משפחה, או תעלומה בלתי פתורה מכל סוג שהוא - יכולים להתקשר ליונתן גולדשטיין, מארחכָּבֵד מִשְׁקָל, והוא יחפש רחוק (אולי יותר ויותר מהדרוש) כדי לקבל תשובה. גולדשטיין לוקח על עצמו לעזור למאזינים בבעיותיהם על ידי טיסה אישית ברחבי הארץ, התקשר לבני משפחה, בתי ספר ועסקים שאבדו מזמן, ועריכת כמות מגוחכת של מחקר. הוא משתף פעולה עם האורח, בודק את ההתקדמות שלו, וצולל לתוך הסיפור שלהם כדי להבין מה הוא באמת מחפש.
פרקים יכולים להרגיש כבדים כי הם כן ("כבד משקל" מתייחס למשקל של טראומה בעבר)... אבל זה גם מצחיק. יונתן חריף ומזלזל בעצמו, ומשתף בכל העימותים המביכים שלו (יש הרבה). הכתיבה פואטית, מפולפלת בפרטים זעירים על חקירתו של יונתן, מה אנשים לובשים, וכל שלב בתהליך הבלתי רגיל שלו. (זה לא יהיה כמעט משעשע אחרת.) בסופו של דבר, המטרה של יונתן היא לקרב אנשים, לעזור להם לפתור מאבקים עם הזהות שלהם ולהיות חבר.
סודות משפחתיים
דני שפירו הוא כמו לוחש סודות משפחתיים. הפודקאסט הזה התחיל בסיפור שלה על גילוי הגבר שהיא האמינה שהוא אביה הביולוגי לא היה, מסע שעליו כתבה בספר הזכרונות רבי המכר שלהיְרוּשָׁה. עַלסודות משפחתיים,דני אוספת סיפורים על מהומה רגשית דומה, מבת שלומדת על עברה של אמה על ידי קריאת מחברת לאחר מותה, לאישה שמגלה משהו נורא על בעלה כשהמשטרה פורצת לתפוס את המחשב שלו, ועד ראיון עם ה-Unabomber's. אָח. רוב האורחים שלה הם סופרים עם זיכרונות משלהם, אז כולם כבר מספרי סיפורים מומחים, אבל לדני יש דרך לירית לשלוף בעדינות את כל הרגש שמגיע עם למידה של משהו מזעזע על עצמך, אולי בגלל שהיא עברה את זה בעצמה. היא מסוגלת לגרום לאנשים לחלוק את הסודות שלהם ולעזור להם לגלות את האמיתות שהם הסתירו מעצמם. אלו סיפורים עזים, המסופרים בעדינות.
פסק דין בזק
קרדיט: לוגו הפודקאסט
עַל פסק דין בזק,גלין וושינגטון היא הנציגה שלך לשירה סלאם של סיפורים, שמתחיל כל פרק עם אחד משלו, המסופר באנרגיה כזו שאתה יכול להרגיש אותו פועם בגופך. ואז הוא מוסר את המיקרופון למספר הסיפורים שלו - אתה שומע את הסיפור שוב מה-POV שלהם, מורכב במומחיות עם מכות קטלניות. התוצאה? סרטים לאוזניים שלך. הסיפורים האלה - מנהל משא ומתן זר מנסה לשחרר עיתונאי אמריקאי המוחזק בשבי, מישהו חווה תקלה ביקום, צלם מתחת למים ניצל על ידי כלבי ים - יישארו איתך. האזינו לסיפור אחד בלבד (אני ממליץ להתחיל עם "האקר הגבול”) והצטרפו לקהילה הענקית של סנאפרים שיושבים על מזבחו של מאסטר הסיפור גלין וושינגטון, ומחכים לו להפיל פעימות חדשות.
תרגום גס
קרדיט: לוגו הפודקאסט
השיחות שאנו מנהלים באמריקה על משפחה, חינוך, אהבה, אוכל וכל דבר תחת השמש מרגישות ייחודיות לנו, אבל עם הפודקאסט שלותרגום גס, המנחה גרגורי וורנר מוכיח שאנחנו רחוקים מלהיות לבד, ושסיפורים שיכולים לאחד אותנו נמצאים בכל מקום. הוא לוקח אותנו מהארלם, לשוודיה, לאוקראינה ולמקדונלד'ס במרסיי כדי להכיר לנו עולם מלא באנשים דומים יותר ממה שהם חושבים. זה תערובת של ראיון ונרטיב, שזורה בסיפורים רגשיים, מצחיקים ומאירי עיניים. לעתים קרובות אני תוהה איך גרגורי מצליח למצוא את האנשים הכי מעניינים בעולם, אבל אז אני מזכיר לעצמי שהם נמצאים בכל מקום, כי הוא ניגש לסיפור של כולם באמפתיה ובפליאה. הוא מקשיב.
מוזיקת נשמה
קרדיט: לוגו הפודקאסט
מוזיקה מתאימה באופן מושלם לסיפור סיפורים - שירים מעוררים כמה מהרגשות והזיכרונות החזקים ביותר שלנו, אחרי הכל.מוזיקת נשמה כולל שיר אחר בכל פרק, כשאנשים מרחבי העולם מתארים את הקשר החזק שלהם אליו. זה סיפור יפהפה המעוגן בשירים כמו "Purple Rain" של פרינס, "Once in a Lifetime" של Talking Heads, "I Will Survive" של גלוריה גיינור ו"Redemption Song" של בוב מארלי. מהשיר שהיה הפסקול לילדות שלנו, לשיר שהקשבנו לו כשגילינו שהורה נפטר ועד לשיר שהושמע בחתונה שלנו. זה לא משנה אם השיר מיוחד לך או חדש לגמרי, הסיפורים מספיק חזקים כדי למשוך אותך פנימה. כי זה לא קשור לשירים. זה עוסק בנו, ובדרך שבה לשירים יש דרך לשתול את עצמם בחיינו.
ברור מאליו
קרדיט: לוגו הפודקאסט
מובן מאליומרחיב את הרעיונות שלנו לגבי מה זה אומר להיות אמריקאי על ידי הצגת סיפורים של אמריקאים אסייתים שלעתים קרובות נמחקים על ידי השיח שלנו. זה תערובת של חקירות אינטימיות והיסטוריות אישיות, הכל על ידי אנשים בדרום אסיה, דרום מזרח אסיה, מזרח אסיה, מרכז אסיה וקהילות רב-אתניות - אבל הסיפורים מיועדים לכולם, שואלים שאלות קשות וחוקרים רעיונות ענקיים. למי בעצם מיועד החלום האמריקאי? הסיפור של מי באמת מסופר? באיזה צד אנחנו בוחרים כשאין דרך ביניים? אילו חלקים מעצמנו אנו צפויים לאבד לנצח? היכן אנו מוצאים שמחה בעת משבר זהות? איך מחברים את העבר שלנו לעתיד שלנו? התוכנית בדיוק התחילה להעלות פרקים בסדרה בת 5 חלקים בשם "Before Me" שמאפשרת לנו להאזין כשאמא מספרת לבתה סיפור עוצמתי על מסעה של אישה אחת מקמבודיה לאמריקה שישנה את כל מה שהיא חושבת על אמא שלה, על עצמה , בתה התינוקת החדשה, והטראומה הדורית שעברה דרך השושלת שלהם.
לְהִסְתָכֵּן!
קרדיט: לוגו הפודקאסט
לְהִסְתָכֵּן! היא תוכנית חיה ופודקאסט שבועי שבו כמה מספרי הסיפורים הטובים בעולם (שרה סילברמן, קווין נילון, מארק מארון, ליסה למפנלי וסמנתה בי, אם להזכיר כמה) חולקים סיפורים אמיתיים שהם כל כך פגיעים ופתוחים, שלעתים קרובות אתה יכול" לא להאמין למה שאתה שומע. סיפורים מביכים, עצובים ולעתים קרובות היסטריים (אחד האהובים עלי הוא "לאהבת נובאנס," סיפרה אלנה ברקר.) התמכרות לסמים, גדלה בבית ספר קתולי, מפוטר ונשדד; לא משנה מה הנושא, אתה תהיה בידור, אבל אתה גם תרגיש משקולת מורמת מהכתפיים שלך. לשמוע סיפורים של אנשים אחרים שהם כנראה זהים לשלך - פרטים שונים, רגשות דומים - זו מתנה.
המארח קווין אליסון הוא אשף של סיפור, חולק קטעים מעצמו כשהוא מזמין אנשים על הבמה לחלוק את שלהם. יש משהו בהקלטות חיות שגורם למה שאתה שומע להרגיש כמעט מאולתר - מספרי סיפורים מתקדמים באומץ ללא אביזרים או אבטחת מרחק כדי לדמם מהלב והנשמה שלהם.
הפודקאסט המום
קרדיט: לוגו הפודקאסט
אולי תוכל לעלות על הבמה ולהעביר את הסיפור הכי מביך שלך, אבל האם תוכל לקרוא מיומני ילדותך? בשביל זה עושים מספרי סיפוריםהפודקאסט המום. פרקים מקובצים לנושאים - קליקות, בדידות, חיבורים לתיאטרון מוזיקלי - ולכל אחד מהם, אתה מקבל אוסף של רשומות יומן ששרבטו פעם על ידי ילדים מביכים, רציניים, חכמים, עוקצניים ומפתיעים שלא היה להם מושג שיום אחד המילים שלהם יהיו. מספוא לבידור למבוגרים. או שאולי כן - לעתים קרובות נראה שמכתבי היומן מודעים לכך שמישהו אולי קורא את דבריהם. וידויים של ריסוקים מקוממים, רשימות של חלומות שאפתניים, חוסר ביטחון, פחדים, אובססיות וכל התחושות העזה של להיות צעירים, שנקראו על ידי האנשים שחוו אותם לפני עשרות שנים: הפודקאסט הזה הוא כמו קפסולת זמן של עצמנו, כי גם אם אנחנו אם לא שומעים את הרשומות ביומן שלנו, הרגשות (ואפילו חלק מהפרטים) הם אוניברסליים. ההצעה שלי? התחל עם "יומנה של ג'סיקה."
כל החכמים
קרדיט: לוגו הפודקאסט
עַל כל החכמים,קימי קאלפ יושבת עם אנשים שחוו חוויות יוצאות דופן כדי לדבר על מה שהם למדו ואיך חייהם השתנו. היא ראיינה מישהו שבילה זמן בקרטל מקסיקני, שחקן NBA מכור לאוקסי, וקטוע רגל מרובע שעמדה בפני מוות, והוכיחה שיש הרבה שאנחנו יכולים ללמוד מסיפורים של אחרים, ושהקשבה יכולה להשפיע על האופן שבו אנחנו מעריכים את החיים שלנו. . יש אפקט מתמשך לכל פרק, כיוון שתישארו תוהים מה שלום האורחים של קימי ומציירים הקבלות לדברים בחייכם. קימי מספקת מרחב בטוח לאנשים לשחרר את הכל, והם חולקים דברים שקשה לספר, אבל חשוב לומר - עבורם ועבור האנשים שמקשיבים. זהו פודקאסט אחד לאחד - עבור כל פרק, קימי תורמת 2,000 דולר לארגוני צדקה כמו Crisis Text Line, ASPCA ו-Heroic Hearts Project, שמשנה חיים ברחבי העולם. כל מה שקימי מבקשת הוא שתשב לאחור, תיתן לסיפורים לשטוף אותך, ואולי תחווה שינוי בעצמך.
זה באמת קורה
קרדיט: לוגו הפודקאסט
מה אם גדלת בכת? מה אם תגלה שהחבר של בתך הוא הרוצח שלה? מה אם היו עינויים בכלא האיראני? מה היית עושה?זה באמת קורהמציג כמה מהסיפורים המדהימים ביותר, שאתה-אף פעם לא חושב-זה-יקרות-לך, שסופרו על ידי האנשים שחוו אותם. ויט מיסילדין הוא המארח, אבל הוא לא מראיין את האורחים שלו - הוא עורך ראיונות כדי ליצור נרטיב חלק, כשהדוברים מסבירים מרגע לרגע, כל מה שהם שמעו, הרגישו וראו. זה כמעט כאילו אדם זר שלוחש באוזן שלך את אחד הסיפורים הכי לא ייאמן ששמעת. כותרות הפרקים הינן סתמיות, כך שלעתים קרובות אתה נכנס ללא ידיעתך לאן פניך מועדות, מה שהופך את החוויה לעוד יותר מעוררת חרדה.
יומני רדיו
קרדיט: לוגו הפודקאסט
מאז 1996, היומני רדיוהצוות נתן לאנשים מכשירי הקלטה, ביקש מהם לדווח על חייהם שלהם, ועוזר לקלוע את השמע לכדי רשומות אודיו יוצאות דופן ובלתי נשכחות עם מעט הפרעות שמפריעות לכל מה שעומד בלב הסיפור. אנשים מכל הגילאים והרקעים - החל מסוהרים, דרך מוכרות חזיות ועד ילדה קטנה שעובדת בפיצריה של אביה במהלך קוביד - מזמינים אותנו לחוויות שלהם בצורה כמעט מישוש.יומני רדיומציע דרך משמעותית ללכת קילומטר בנעליו של מישהו אחר, שכן הרגיל הופך ליוצא דופן.
סיפור השבוע
קרדיט: לוגו הפודקאסט
זה קצת צ'יט:סיפור השבועזה לא פודקאסטים מסורתיים של סיפורים כמו האחרים שדנו בהם. במקום זאת, המנחה ג'ואל שטיין אוסף מדי שבוע סיפור תרבות שהפך ויראלי או שממש תפס את הקוראים, קורא אותו, ומזמין את העיתונאי שכתב אותו לבוא ולהגדיר לנו דברים. זהו הקדמה לכמה מהסיפורים הכי שוקקים בעולם שאולי פספסתם - זה על LARP-ing (משחקי תפקידים בשידור חי) במחנה גיור מזויף להומואים, או זה על מיליארדרים המתכוננים לאפוקליפסה, או זה על רופא קרפדות הזיה - וצלילה עמוקה יותר ממה שהיית מקבל אם רק תקראי את הסיפור. זה הסיפור שמאחורי הסיפור, ולפעמים החלק הכי טוב בסיפור הוא מה שקורה אחרי שהוא פורסם.