כאשר אינך מצליח לגשת למטרה ביושר, אתה מכוון את עצמך לדחיינות אינסופית. אתה בא עם תירוץ אחר תירוץ, תמיד סולח לעצמך על שמעולם לא הספיק לעשות כלום. גרטשן רובין, כותבת עבור פרויקט האושר, מכנה זאת "הרגל הפיתוי" ורוצה שתפסיק.
הרגלי הטעיה מזיקים, אני חושב, כי הם מאפשרים לנו להעמיד פנים שיש לנו מטרות או ערכים מסוימים שאין לנו באמת. אולי אנחנו לא רוצים להודות במה שאנחנו באמת רוצים לעשות, או אולי
שני ערכים מתנגשים.
למרבה האירוניה, אני חושד שאם בן זוגי לארוחת ערב היה אומר, "אני לא מתכוון להתאמן", ומקבל את ההשלכות של ההרגל הזה, הוא עשוי לעזור לשכנע את עצמו שהוא צריך להתאמן. אבל בכך שהשמיע את ההטעיה, באומרו, "אני מתכנן להתחיל להתאמן", הוא נמנע מלהכיר בכוונותיו האמיתיות.
אנחנו מסכימים. בעבר ציינו זאתלהודות שמשהו אינו בראש סדר העדיפויות עדיף מאשר לומר שאין לך זמןמאותה סיבה. כשאתה ממציא תירוצים אתה מאבד שליטה על מצב. אולם כאשר אתה ניגש אליו בכנות ולא מוצא את עצמך שעיר לעזאזל, אתה יכול לגשת לבעיה חזיתית ולחפש פתרון.
היזהרו מ"הרגל הפיתוי"| פרויקט האושר
תמונה מאתמפעלים ג'וניאלים(Shutterstock).