שקרים מגיעים לרוב בצורה של הכוונה שגויה, או ליתר דיוק תשובה ממושכת לשאלה של כן או לא שנועדה לנתב אותך מהאמת. הנה איך זה עובד ואיך לנצח את זה.
תמונה מאתפִּטפּוּט
ד"ר ג'ון ר. שפר, בפסיכולוגיה היום, חזר עם טיפ נוסף לאיתור ומניעת שקרנים. (בשבוע שעבר הוא שיתף במהטוֹב...נוטה לחשוף.) הפעם, אנחנו יוצאים לארץ היש:
שאלות כן או לא ראויות לתשובות "כן" או "לא". כשאנשים בוחרים לא לענות "כן" או "לא", הם הולכים לארץ היש. ארץ היש תופסת את החלל שבין אמת להונאה. האזור העכור הזה מכיל מבוך של חצאי אמיתות, תירוצים והשערות.
הדרך שבה נכנסים לאותו "אזור עכור" היא ע"י תשובה לשאלה של "כן" או "לא" עם תשובה עגולה שנועדה לכוון לא נכון. הנה דוגמה:
אַתָה: אדם, האם הכונן הקשיח הזה מלא בפורנוגרפיית ליצני קרקס שייך לך?
לִי: למה שאשמור את כל הפורנוגרפיה של ליצן הקרקס בכונן קשיח כשאני יכול פשוט להשיג את זה באינטרנט?
הרעיון של ההטעיה הוא ליצור ספק אצל השואל את השאלה. הרעיון הוא לגרום לשואל להניח שהם היו טיפשים בגלל ששאלו מלכתחילה, כי ברור שזו הייתה הנחה גרועה. עם זאת, במצבים אלה, הספק צריך להיות לשואל הוא האם המשיב דובר אמת או לא. שפר מציע לנתב מחדש את ההכוונה השגויה כדי להחזיר את הדברים למסלולם. בדוגמה שלנו, תוכל לומר משהו כזה:
אַתָה: אני לא יודע למה היית או לא היית שומרת את כל התמונות והסרטונים המטרידים האלה של ליצני קרקס בעמדות מתפשרות בצורה יוצאת דופן אך אירוטיות מוזרות. זה לא מה ששאלתי. שאלתי אם הכונן הקשיח שמכיל את הפורנוגרפיה שייך לך.
לִי: כן כן.
אַתָה: אני יכול, אה... לשאול אותו?
לִי: בטח.
בסופו של דבר זה מסתדר לכולם. אבל ברצינות, יש כאן שני דברים גדולים. ראשית, אם אתה רוצה לזהות שקרן אתה צריך לשאול אותו שאלת כן או לא. שנית, אם האדם שעונה על השאלה אינו מגיב בתשובה של כן או לא ובמקום זאת מנסה לכוון לא נכון, הזכר לו את מה ששאלת. אם הם יבחרו לשקר או לא, אתה כנראה תדע כך או כך.
פוליגרף עני: חלק 2[פסיכולוגיה היום]