איך לדעת אם הנער הכועס שלך באמת מדוכא

כאשר אנו חושבים על דיכאון, אנו נוטים לדמיין אדם שעצוב במשך תקופה ממושכת. ולמרות שזה נכון שעצב הוא לעתים קרובות סימפטום מרכזי, דיכאון יכול גם להציג את עצמו כעצבנות. הדבר נכון גם לגבי המתבגר שלך, אם כי במקרה שלהם, בגלל שהם גם חווים שינויים במצב הרוח כתוצאה מההורמונים המשתנים שמתלווים להתבגרות ההתבגרות, קביעה אם עצבנותם נורמלית או משהו מדאיג יותר יכולה להיות קצת יותר מסובכת.

"סימן ההיכר של להיות נער הוא עצבנות מסוימת, או הרגשה שאנשים פשוט לא מבינים את זה", אמרהת'ר ברנשטיין, פסיכולוג קליני עם המכון תודעת הילד.

התמודדות עם הורמונים משתנים, יחד עם כל שאר גורמי הלחץ של להיות נער, כולל בית ספר, חברים ולימודים חוץ, היא קשה. המתבגר שלך יכול לעבור בין אושר לעצבנות במהלך כמה שעות, וזה נורמלי לחלוטין. עם זאת, לפעמים עצבנותו של המתבגר עשויה להיות סימן שהוא מדוכא וזקוק לעזרה.

אז איךלַעֲשׂוֹתאתה מבין את ההבדל בין עצבנות נורמלית של בני נוער לעצבנות שנגרמת מדיכאון?

"עצבנות טיפוסית באה והולכת וחוזרת לבסיס בקלות יחסית, ואתה מסוגל לעסוק בהם בקלות יחסית", אמר ברנשטיין. עצבנות שקשורה לדיכאון, לעומת זאת, תימשך זמן רב יותר, ותראה גם בסביבות מרובות.

לדוגמה, אם המתבגר שלך נרגן כשהוא מגיע הביתה ואתה מנסה לשאול אותו על היום שלו, אבל שמח כשהוא עם החברים שלו או עושה את הפעילויות הרגילות שלהם מחוץ לבית הספר, זו עשויה להיות התנהגות נורמלית. אם הם עצבניים בצורה יוצאת דופן יום אחד, אבל העצמי הרגיל שלהם על אחרים, זה גם סימן ששינויים במצב הרוח שלהם הם רק חלק מחיי העשרה הרגילים, ולא משהו יותר.

"כשאנחנו מדברים על ההבדל בין עצבנות ודיכאון, אנחנו באמת מסתכלים על שני דברים", אמר ברנשטיין. "אחד הוא משך הזמן. כמה זמן זה נמשך? האם זה מרגיש כאילו הם תמיד כועסים, תמיד עצבניים, לא חוזרים בחזרה לקו הבסיס, אבל זה לא רק יום; זה נמשך, במשך שבועות?"

הגורם השני הוא הסביבה. אם המתבגר שלך עצבני בסביבה אחת, כמו בית הספר, אבל לא בבית או עם החברים שלו, אז זה יכול להיות רק עצבנות רגילה. אם הם עצבניים בסביבות מרובות, במיוחד בזמן שהם עשו פעילויות שפעם נהנו, זה סימן שאולי קורה משהו נוסף.

"אם בכל סביבות אתה רואה את העצבנות הזו, זה סימן שמשהו קורה שהוא לא רק עצבנות", אמר ברנשטיין.

חשוב גם לחפש כל שינוי בתפקוד המתבגר שלך, בין אם זה מצבו בבית הספר, בפעילויות מחוץ לבית הספר או ביחסים האישיים שלהם. אם הם היו מעורבים בעבר בהרבה פעילויות, רק כדי להיות פחות מעורבים עם הזמן, זה עוד סימן שמשהו עלול להיות לא בסדר.

איך לדבר עם בני הנוער שלך אם אתה חושב שהוא מדוכא

כהורה, חשוב להבין שעד כמה שהכעס של המתבגר שלך קשה, הוא משמש לעתים קרובות כמנגנון הגנה על מישהו שאולי לא מבין מה קורה או איך לעבד את רגשותיו.

"אם אני מרגיש עצוב, ובאמת קשה לי לדבר על העצב הזה, אם יש לי תגובה של כעס כשמישהו מתקרב אליי, סביר להניח שהאדם הזה ידחה ממני, וזה יכול לשמש פונקציה להגן עליי בבועה הקטנה שלי", אמר ברנשטיין. "זה יכול גם להרגיש ממש טוב, כי לכעס מרגיש שיש לו תפקיד, בעוד שתסמיני דיכאון לא תמיד. ילדים אולי לא יודעים למה הם עצובים כל הזמן, אולי הם לא יודעים למה אין להם הנאה בפעילויות יותר, למה הם מרגישים כל כך עייפים כל הזמן, למה הם לא רוצים לעשות דברים".

עם זאת, אם ההורה שלהם מפריע להם, זה נותן למתבגר מטרה קלה להאשים, כזו שהם יכולים להוציא את הכעס שלו, במקום להכיר בכמה רגשות מאוד מבלבלים. אז כשזה מגיע לשיחה עם המתבגר שלך, חשוב לבוא ממקום של חמלה וסקרנות. ועד כמה שזה יהיה קשה, חשוב גם לא להגיב לכעס שלהם.

"כעס לרוב לא מגיב טוב לכעס", אמר ברנשטיין. כפי שהיא מציינת, זה יכול להיות קל מדי להיתפס ללופ של הורים ובני נוער כועסים זה על זה, כשיש משהו אחר שקורה במקום.

איך למצוא עזרה לבני הנוער שלך

אם אתה חושב שהמתבגר שלך עלול להיות מדוכא, חשוב להיות פרואקטיבי ולבקש עזרה. מקום טוב להתחיל בו הוא רופא הילדים שלך או כל שירותי ייעוץ בבית הספר שלהם.

"התערבות מוקדמת היא תמיד הטובה ביותר", אמר ברנשטיין. "התרחיש הגרוע ביותר הוא שהם יגידו שהמתבגר שלך לא צריך עזרה, ולפחות אז תדע שהם בסדר."