סוף השבוע האחרון היה חברתי מאוד. פגשתי את החברים שלי בחדר הכושר לארוחת צהריים, ואז הלכתי לאחד מהסופרים הגדולים של פורטלנד (Providore) כדי לאסוף חטיפים לקראת האירוסין הבא שלי. התוכנית המקורית שלי הייתה לעשותנאצ'וס רוסיעם תפוצ'יפס רגיל, קוויאר וקרם פרש, אבל לא היה שום קוויאר. נאלצתי להסתגל, אז הגעתי לכמה צ'יפס טעים, אבל שמרתי את הקרם פרש, כדי להכין צ'יפס הפוך ומטבל.
קרדיט: קלייר לואר
בדרך כלל, כשמצמידים צ'יפס למטבל, התצורה היא צ'יפס רגיל - כמו תפוח אדמה מלוח או טורטייה - המוגש עם מטבל ארוז בטעמים, כמו קוסו, בצל מקורמל, או אפילו משהו קצת יותר כמומלפפון חמוץ מקורמל. זה נעשה כדי למנוע התנגשות טעמים, כך שהמטבל והצ'יפס אינם בתחרות. הצ'יפ מספק את המרקם והמבנה, בעוד שהמטבל מספק טעם קרמי. זו מערכת יחסים יפה.
אבל לא רציתי שצ'יפס השינקן האיברי שלי יתחרה בבצל מקורמל. הטעם היה פשוט מושלם מדי. אני לא יודע איך מדעני הטעם בטורס הצליחו להדביק את הטעם של "שומן מיושן", אבל הם הצליחו, וזה מדהים לראות. צ'יפס הביצה המטוגן מוזרים באופן דומה. במקום להסתיר את האורות שלהם מתחת לטבולה מלוחה, החלטתי להפוך את נוסחת הצ'יפס והמטבל הקלאסית, ולטבול אותם בקרם פרש עדין, שהוסיף קרמיות יוקרתית מבלי להתחרות בצ'יפ.
אבל אתה לא צריך לקנות צ'יפס מפואר, בטעם לא ברור כדי ליהנות מצ'יפס הפוך ומטבל. נסו דוריטו בשמנת חמוצה רגילה, או צ'יפס פיתה בטעם זעתר בלבנה ללא טעם. שמנת חמוצה מתקבלת בברכה במיוחד על צ'יפס חם, מכיוון שהיא ממתנת את החום ומאפשרת לך לאכול יותר צ'יפס חם. כאשר יש ספק, קרם פרש תמיד עובד; זה פשוט כל כך לא מתנשא. (האם גם טבלתי את שני הצ'יפס בגבינת פימנטו בו זמנית? כן, אבל זה רק בגלל שרציתי בשר חזיר, ביצה וגבינה. תמיד יש שיטה לטירוף שלי.)