קרדיט: Shutterstock
בשבועות האחרונים, רבים מאיתנו החלו לחקורצוות בהסגר, שבו שני משקי בית בבידוד משלבים כוחות, בין אם למטרות חברתיות ובין אם כדי לסייע במתן מענה לצרכים ספציפיים. הבוגרת שעוברת לגור בחזרה עם הוריה המבוגרים שמתקשים להסתדר לבד, המשפחות שצריכות להחליף טיפול בילדים: מגמה זו, המכונה גם יצירת"בועת הסגר"או א"תרמיל הסגר,"הוגדרה כאחת הדרכים להילחם בעייפות ההסגר, כמו גם לטפל בחלק מהבעיות הקשורות לבידוד ארוך טווח.
אבל עד כמה בטוח שיתוף פעולה בהסגר, באמת? אם שתי משפחות או משקי בית שוקלים זאת, אילו גורמים הם צריכים לשקול לפני שהם מקבלים את ההחלטה? כמו בכל מה שקשור למגפה, זהו אחד מאותם מצבים שבהם יש לשקול את הסיכונים והיתרונות בקפידה רבה, וכל הצדדים צריכים להסכים לאותה מערכת כללים לפני שהם מתחילים בשיתוף פעולה בהסגר.
"יש הרבה שכבות של מורכבות", אומרס' ווסלי לונג, מנהל רפואי של מיקרוביולוגיה אבחנתית בבית החולים המתודיסט יוסטון. "הכל קשור למי בא במגע עם מי ומה הם עושים כדי להפחית סיכונים."
כמו בכל מה שלכאורה קשור למגפה, יש הרבה גורמים שיש לקחת בחשבון. ייתכן שתגלה שהאופציה הבטוחה ביותר אינה זו שאתה מצפה לה בהתחלה.
שקול את פרופיל הסיכון של כל המעורבים
אם מישהו בהסדר שיתוף ההסגר נמצא בסיכון גבוה, יש לקחת את ההחלטה ברצינות הרבה יותר.
"חלק מזה מסתכם בהערכת סיכונים אינדיבידואלית", אומר לונג. "האם אתה בסיכון גבוה? האם מישהו בסיכון גבוה גר במשק הבית שלך? זה מגדיל את הסיכון".
פרופיל הסיכון כולל גם את החשיפה הפוטנציאלית של כל אחד בתוך מערכת היחסים. לשתי משפחות עם מבוגרים ששתיהן עובדות בבית והן מקפידות מאוד על נקיטת כל אמצעי הזהירות הדרושים יהיו פרופילי סיכון שונים מאוד משתי משפחות שבהן המבוגרים עובדים בעבודות הדורשות מהם לצאת מהבית וליצור אינטראקציה עם הרבה אנשים שונים.
אם חלק מהמבוגרים או כולם עובדים בעבודות עם פוטנציאל לחשיפה, אז זה "הופך לחישוב סיכון אקספוננציאלי", אומר לונג.
תקשורת היא קריטית
כפי שכל מי שגר אי פעם עם שותף לדירה יכול להעיד, ניהול סידורי חיים שוטפים יכול להיות מסובך. בין אם זה חילוקי דעות על אוכל משותף, רמות רעש מקובלות או מי אחראי על ניקוי הכלים המלוכלכים, לשני אנשים יכולים להיות רעיונות שונים מאוד לגבי מה כן או לא מהווה התנהגות מתחשבת. אותו הדבר יחול גם על שתי משפחות שלמרות שהן אינן מתכננות לגור יחד, עשויות לחשוב על צוות בהסגר, ואשר יבלו זמן רב אחת בבתים של זו.
"האם כולם באותו עמוד בכל הנוגע להתרחקות חברתית ומה בסדר ומה לא בסדר?" אומר לונג.
במקום חילוקי דעות בשאלה האם זה בסדר לאכול את השאריות של שותפך לדירה או מי אחראי לכלים המלוכלכים, זה יכול לכלול חילוקי דעות לגבי אילו פעולות והתנהגויות מהוות רמות סיכון מקובלות. אם לא כולם נמצאים באותו עמוד, הדברים עלולים לצאת משליטה במהירות, כאשר כל אדם חווה את אותם סיכונים כמו אלה שלוקח החבר הכי רפוי בקבוצה.
שקלו את האלטרנטיבות
הסיכון קיים על ספקטרום, מה שאומר שחשוב לחשוב מה יהיו הסיכונים היחסיים של האלטרנטיבות. אם הבחירה היא בין שליחת ילדכם למעון שיש לו נהלים מחמירים או להחליף טיפול בילדים עם משפחה עם הורים שעובדים בסביבה בסיכון גבוה, הבחירה באפשרות הבטוחה יותר עשויה להיות קשה יותר ממה שאתם מצפים. אותו הדבר עשוי להיות נכון לגבי הורים קשישים שעוברים לגור עם ילדים בוגרים: מה אם הבחירה היא בין העסקת עוזרת בריאות ביתית שעובדת רק בבית אחד, לעומת מעבר לגור עם ילדים בוגרים שמקום עבודתם מעמיד אותם בסיכון גבוה יותר לחשיפה?
לפני שמתכננים תוכניות להסגר, חשוב לחשוב מה האלטרנטיבות עשויות להיות, ולהעריך את הסיכונים היחסיים של כל האפשרויות.
יש תוכנית אם מישהו יחלה
לפני קבלת החלטות כלשהן לגבי צוות בהסגר, חיוני לגבש תוכנית מה לעשות במקרה שמישהו יחלה. למרות שהאפשרות הזו אינה נעימה, היא חיונית לחלוטין - בן בית חולה אחד מעמיד את כולם בסיכון.
אם אחד מחברי צוות ההסגר יפתח סימפטומים, האם הוא יתחיל להיבדק באופן מיידי, או שיתנער מכך כאלרגיות או הצטננות?
"אנשים צריכים לדבר בכנות על בדיקות", אומר לונג.
אם מישהו אכן מפתח תסמינים, אילו אמצעים הם ינקטו כדי למנוע מאחרים לחלות? האם הם יבודדו את עצמם משאר בני הבית - ואם כן, איך? בהתאם לגודל ולפריסה של הבית שלך, בידוד חבר אחד יכול להיות מסובך.
שיתוף בקווראנים יכול לעזור לתת מענה לצרכים ארוכי טווח בצורה בטוחה יותר מהחלופות, אבל, כמו בכל דבר, זו אפשרות שיש לשקול בזהירות. אז שוחחו על זה, שקול את האפשרויות שלך וקבל החלטה מושכלת אם להמשיך או לא.
רייצ'ל פיירבנק
רייצ'ל פיירבנק היא סופרת מדעית עצמאית שבסיסה בטקסס. כשהיא לא כותבת, אפשר למצוא אותה מבלה עם משפחתה, או בחדר הכושר המקומי שלה לאיגרוף.