מדי פעם מתחשק לך לשכב לנמנם, נכון? לא, אתה לא. זה עתה ביצעת את החטא (הנפוץ) של ערבוב השקרים שלך והשקרים שלך.
(לפני שנתחיל, אולי כדאי לקחתחידון שקר, שש שאלות של נערת דקדוק. אז אתה יכול לקחת את זה שוב בסוף ולראות כמה אתה משתפר.)
המילה "שכב" תמיד מזווגת עם חפץ; זה אומר להניח משהו. דוגמה נפוצה היא שאתה מניח ספר (חפץ) על השולחן. לשקר לא צריך שום חפץ; זה אומר לקחת תנוחת מנוחה. אתה שוכב (ללא חפץ) כדי לקבל מנוחת לילה טובה.
'תניח את זה עליי'
אם אינך יכול לשנן את הכלל הזה באופן ישיר, אחד האמצעים הנמוניים הפופולריים לזכור את ההבדל בין "שכב" ל"שקר" הוא לחשוב על הביטוי "הנח את זה עלי". "הנח את זה עלי" היא דרך סלנגית לומר, "דבר איתי על זה", אבל זה גם יכול להזכיר לךלְהַנִיחַהולך עם חפץ (זה).
כאן הדברים מתקשים
זה לא היה נורא, נכון? אבל עכשיו מה אם אתה צריך להשתמש בזמן עבר או חלק עבר של שקר או שקר? כן, שם זה נהיה בעייתי.
שוכב/שכב/שכב
שקר הוא זמן הווה.אני הולך לשכב.
Lay הוא זמן עבר.אתמול בלילה שכבתי מוקדם מדי ולא הצלחתי להירדם.
Lain הוא חלק העבר.היא שכבה ערה כל הלילה.
הניח / הניח / הניח
Lay הוא זמן הווה.אני צריך להשכיב את התינוק בעריסה.
הניח הוא זמן עבר.הנחתי את הדואר על שולחן המטבח.
והניח הואגַםחלק העבר.הנחתי את הדוחות באותו מקום בכל שבוע.
אני לא יכול לעזור לך לשנן את זה; אתה פשוט צריך להתאמן בשימוש בו הרבה עד שהוא הופך לטבע שני. רשום אותו והצג אותו ליד המחשב שלך או הדביק פתק פוסט-איט למראה בחדר האמבטיה למשך שבוע כדי למסור אותו לזיכרון.
אז אתה יכול להניח את כולו למנוחה, אחת ולתמיד.
לעוד מ-Lifehacker, הקפד לעקוב אחרינו באינסטגרם@lifehackerdotcom.