
קרדיט: אלנה סקוטי (צילום: Erik McGregor/LightRocket דרך Getty Images)
ביטול המשטרה - או לכל הפחות, ביטול משמעותי שלה, עד כדי כך שהם רק נוכחות מינימלית בקהילות שלנו - עשוי להישמע כמו פתרון קיצוני ומופרך לאלימות משטרתית מערכתית. למי היית מתקשר אם מישהו יגנוב לך את המכונית או פרץ לביתך? מה אם היית קורבן לפשע אלים, כגון אונס או תקיפה מינית?
פתרון קיצוני הוא בדיוק מה שאנחנו צריכים עכשיו.
בתור אלכס ויטל, פרופסור לסוציולוגיה בקולג' ברוקלין ומחבר שלסוף השיטור, נאמר ב אראיון אחרון של אמא ג'ונס:
המציאות היא שהרבה אנשים פשוט לא מתקשרים למשטרה כפי שהיא, כי הם מרגישים שזה רק יחמיר את חייהם. זו אמת עמוקה. ולכן מה שאנחנו רוצים לעשות זה לא רק להשאיר אותם לבד, אנחנו רוצים לנסות ולהתחיל לתקן את הבעיות שלהם.
יש דרכים חכמות יותר לפתור את הבעיות שלנו
רבות מהנושאים בהם עוסקת המשטרה, כמו משברים בבריאות הנפש או חוסר בית, ניתן לטפל בצורה טובה יותר באמצעות שילוב של שירותים חברתיים וארגונים מבוססי קהילה. בינתיים, אנשים רבים - כולל מיעוטים וקורבנות של אלימות במשפחה או תקיפה מינית - הםלא שש לבקש עזרה מהמשטרה. איך אנחנו מוציאים את הכסף שלנו חשוב, ועל כל דולר שאנחנו מוציאים על אכוח משטרה צבאי בכבדות, עם קציניםרק לעתים רחוקות נותנים דין וחשבוןעל מעשי האלימות שלהם, זה דולר אחד פחות שאפשר להוציא על תוכניות שמציעות עזרה משמעותית.
"
אנחנו מוציאים פי שניים על בתי כלא, משטרה ובתי משפט ממה שאנחנו מוציאים על תוכניות חברתיות שמטרתן לעזור לאנשים נזקקים.
”
אנחנו מוציאיםפי שנייםעל בתי כלא, משטרה ובתי משפט מאשר מה שאנו מוציאים על תוכניות חברתיות שמטרתן לעזור לאנשים נזקקים, בכל רמה של ממשל. אנחנו גם מכניסים אנשים לכלא בקצב כלומרגבוה פי חמישה ממדינות אחרות, בעלות של31,286 דולר לאדם כלוא, לשנה. כנקודת השוואה, אנחנו מוציאים12,201 דולר בשנה לחינוך תלמיד בית ספר יסודי ותיכון.
במקום לבזבז את הכסף המוגבל שלנו על כוח משטרה נרחב, אולי יהיה חכם ויעיל יותר להשקיע בשירותים חברתיים ובארגונים מבוססי קהילה, במקום בכוח משטרה צבאי בכבדות.
שירותים חברתיים וארגונים מבוססי קהילה הם לרוב יעילים יותר
כשמדובר ברבים מהנושאים שהמשטרה מגיבה אליהם, הפתרון הטוב ביותר הוא לא לערב אותם כלל - זה איתור השירותים הנכונים שיכולים לפתור את הבעיה הבסיסית.
לדוגמה, אם ההפרעה היא בגלל מישהו שחווה מצב חירום של בריאות הנפש, הבעיה משרתת טוב יותר על ידי עובד סוציאלי ושירותי בריאות נפש מקיפים. הגישה הנוכחית שלנו - פנייה למשטרה כדי לפתור את הבעיה - פירושה שאנשים עם מחלת נפש כןסבירות גבוהה פי 16 להירצח על ידי רשויות החוק. כמה ערים כבר מבצעות שינויים בתחום זה: בפורטלנד, אורגון, תוכנית חדשה בשםתגובת פורטלנד סטריטשולח מגיבים ראשונים מאומנים בבריאות התנהגותית, ולא שוטרים, לטפל בשיחות 911 הקשורות לחוסר בית או משברים בבריאות הנפש.
מה אם המכונית שלך נגנבת, והפושע נתפס ומתברר שיש לו בעיית סמים? במקום פשוט לנעול את הגנב לתקופה ואז לשחרר אותו שוב ללא נסיון מועט או ללא ניסיון לפתור את הסיבה העיקרית לכך שהם גנבו את המכונית, אולי עדיף לנו לפנות לשירותי התמכרות. זהו פתרון שיטפל בשורש הבעיה וכן יפחית את הסבירות שהפשע יתרחש שוב.
האסטרטגיה הזו - ניסיון לפתור את הבעיות הבסיסיות מאחורי מעשים פליליים - היא גישה שבטווח הארוך תהפוך את החברה שלנו לבטוחה יותר. מחקרים מראים שלמעורבותם של ארגונים מבוססי קהילה המתמקדים במניעת פשע יש אהשפעה ניתנת למדידהבהפחתת שיעור הרצח בעיר, שיעור הפשיעה האלימה ושיעור גניבות הרכוש.
שוטרים כבר לא משרתים הרבה אנשים
לגבר שחור יש אסיכוי של 1 ל-1,000 להיהרג על ידי המשטרה, ומחקרים מעריכים שהם עומדיםסיכוי גבוה פי 3.5 למות בידי המשטרה מאשר גברים לבנים. זה כולל את ג'ורג' פלויד, כמו גם אינספור אחרים ששמותיהם הפכו לזעקות מרגשות ברשתות החברתיות. זה משבר בריאות הציבור - כמו גם תזכורת לכך שהמשטרה לא עובדת עבור כל האנשים, רק חלק מאיתנו.
השאלה את מי המשטרה באמת משרתת עלתה בכאב בשבוע האחרון, לאור התקריות הנרחבות של אלימות משטרתית נגד מפגינים שלווים בערים בכל רחבי הארץ. זֶהשרשור טוויטר מביא עשרות דוגמאות, כולל משטרת סולט לייק סיטי שדחפה קשיש שהולך עם מקל הליכה וכן קציני NYPD ברכבי שטח שנסעו לתוך קהל מפגינים. רק אתמול בלילה בבאפלו, ניו יורק, שוטרים נתפסו בקלטתדוחף אדם מבוגר לקרקע; לאחר מכן הלכו מספר שוטרים ליד האיש כשהוא שוכב על הארץ ומדמם. אלה אינם אירועים בודדים, ומספרים לנו עד כמה תרבות האלימות המשטרתית נפוצה.
קורבנות של תקיפה מינית או אלימות במשפחה מדווחים לעתים קרובות על קבלת מעט או שום עזרה משמעותית מהמשטרה. חלק מזה נובע ככל הנראה מהעובדה שהתנהגות מינית בלתי הולמת והתעללות במשפחה במשטרהבעיות מערכתיות, ואין מערכת יעילה להטיל עליהם דין וחשבון.
התנהגות מינית של המשטרה, שנעה בין הטרדה מינית לאונס בכפייה, משתוללת, כאשר קצין מואשם בהתנהגות מינית כל חמישה ימים. בסקר שלמעשי התנהגות מינית של המשטרהשהביא למעצר, כמחציתו אירעו כאשר קצין היה בתפקיד; פעולות של התנהגות בלתי הולמת בזמן שהשוטרים לא היו בתפקיד היו מסובכים לעתים קרובות בגלל מעמדם כשוטר, כמו גם נוכחות של נשק שירות.
ואלה היו המקרים שהסתיימו במעצר של קצין. השכיחות בפועל של מקרים כאלה נחשבת גבוהה בהרבה, כמונשים מעטות מדווחות על תקיפה מינית, ונראה שמעמדו של קורבן כשוטר עשוי להרתיע אפילו יותר מדיווח. בסקר שנערך בקרב 1,000 בני נוער בניו יורק,שתיים מכל חמש נשים צעירותדיווח על הטרדה מינית על ידי שוטרים. אם מישהו מותקף מינית על ידי שוטר, לאן הוא אמור לפנות לעזרה?
מחקרים על אלימות במשפחה עם שוטרים מוגבלים, אך מציעים לשוטרים לבצעאלימות במשפחה בשיעור גבוה יותרמאשר הציבור הרחב. כשזה מגיע לקורבנות שלהם לקבל עזרה או צדק, ישלעתים קרובות הם יכולים לעשות מעט עד כלום. בין אם מתעלל הוא שוטר ובין אם לא, לעתים קרובות מדי המשטרה פשוט לא מהווה מקור משמעותי לעזרה עבור הקורבנות הללו.
במקום זאת, נוכל להתייחס לנושאים של אלימות במשפחה או תקיפה מינית עם שירותים חברתיים ויוזמות קהילתיות, שבהן ניתנת לקורבנות את העזרה הדרושה להם כדי לברוח מהמתעלל שלהם, כמו גם כדי להחלים. זה יאפשר לקורבנות - במיוחד בקהילות שחורות - לקבל בפועל את העזרה שהם צריכים, מבלי לשקול את הסיכון להפוך לעוד נתון אלימות משטרתי.
הכסף מוגבל, והאופן שבו אנו מוציאים אותו חשוב
תקציבי הממשלה הם סופיים, ומה שאנחנו בוחרים להשקיע בו עושה את ההבדל. אם אנחנו בוחרים לבזבז את הכסף שלנו על כוח משטרה צבאי בכבדות, ששוטריו שלעיתים רחוקות נושאים באחריות על התנהלותם הפסולה, אלה הם דולרים שלא מוציאים על תוכניות שיכולות לעזור בצורה יעילה יותר לאנשים נזקקים.
ארצות הברית מוציאה סכום עצום על שיטור - תקציב כלומרכפול ממה שאנו מוציאים על תוכניות רווחה סוציאליתכגון תלושי מזון, סיוע זמני למשפחות נזקקות ותוכניות משלימות לביטוח לאומי. במיניאפוליס, מחלקת המשטרה כובשת30 אחוז מתקציב העירייה. יש להם גם רקורד מחריד של אלימות משטרתית על רקע גזעני, תוך שימוש בכוח נגד אנשים שחוריםשיעור שבע פעמיםגבוה יותר מאשר נגד אנשים לבנים.
מותו של ג'ורג' פלויד לא היה יוצא דופן. זה היה עדות לנורמה הכואבת. תארו לעצמכם מה ניתן היה להשיג אם הכסף שמניע את המשטרה ישמש למימון תוכניות שיהוו מקור לעזרה ונחמה עבור ג'ורג' פלויד ואחרים בקהילה שלו, במקום לשלם על האכזריות שלהם.
ג'ורג' פלויד עדיין יהיה בחיים. אין ספור קורבנות אחרים של אלימות משטרתית, שמותם לא תועד ולא צוין, עשויים להיות גם הם.
רייצ'ל פיירבנק
רייצ'ל פיירבנק היא סופרת מדעית עצמאית שבסיסה בטקסס. כשהיא לא כותבת, אפשר למצוא אותה מבלה עם משפחתה, או בחדר הכושר המקומי שלה לאיגרוף.