קרדיט: Syda Productions - Shutterstock
כאשר אנו מתקרבים לסיומה של שנת לימודים שעשויה להיות מהמלחיצות ביותר בהיסטוריה עבור תלמידים, מורים, עובדי בית ספר והורים, רבים מאיתנו מתמודדים עם ההשפעות הקשות על הבריאות הרגשית של ילדינו, ובמקרים מסוימים. , החששות שלנו שלמידה וירטואלית תהיהלגרום לאובדן למידה בקיץ יותר מהרגיל.
עבור משפחות שהכי מוטרדות מההיבט הלימודי, אפשרות שתמיד הייתה קיימת היא לעכב תלמיד ולא לקדם אותו לכיתה הבאה אם ההורים או המורים מרגישים שהם בפיגור. יש מחקר מפורט, ולעתים קרובות משתנה, על האם לעיכוב תלמידים תמיד יש את ההשפעה המיועדת, ומאפשר להם להדביק את הקצב. במקרים מסוימים, טוענים מומחים, מעכבות עובדת ואין השפעה שלילית לטווח ארוךעל רווחתו או הישגיו של התלמיד.אחרים טועניםכי העלאת התלמידים לכיתה הבאה ולאחר מכן השלמת הלמידה בכיתה עם משאבים נוספים היא אפשרות טובה יותר לאפשר להם להדביק את ההישגים הלימודיים מבלי לפגר מבחינה חברתית.
המגיפה הוסיפה כמה שכבות של סיבוכים להחלטה הקשה הזו ממילא. עבור ילדים שכבר הרגישו מבודדים או שהיו להם בעיות בבריאותם הרגשית, הלחץ הנוסף של הצורך לחזור על כיתה עשוי להשפיע עוד יותר על תחושת הרווחה שלהם.
יום לוריהוא יועץ חינוכי שעובד עם תלמידים ומשפחות כדי לנווט החלטות חינוכיות. דיי מציין שההורים צריכים לשקול מספר גורמים לפני שהם מקבלים את ההחלטה לעכב את תלמידם בשנה זו או בכל שנה, כולל גילם, בגרותם החברתית והרגשית, וכיצד הילדים עצמם ירגישו במעצר.
"הסטיגמה גרועה יותר עבור ילדים גדולים יותר מאשר עבור צעירים יותר, במיוחד כאשר חזרה הופכת ילד למבוגר בהרבה מבני גילו", אומר דיי.
להלן שיקולים ושיחות נוספים שהורים צריכים לנהל תוך כדי התמודדות עם החלטה זו.
תעדיפו מנוחה וכיף לילדיםכרגע
אף אחד לא צריך תזכורת, אבל המגיפה הייתה טרגית וכבדה. זה כפול עבור ילדים שהיו מבודדים מחברים, לא יכלו להשתתף בפעילויות מחוץ לבית הספר, שאולי איבדו את יקיריהם, ורווחתם עברה פוליטיזציה בדיאלוגים על מתי וכיצד עליהם לחזור להוראה פנים אל פנים. דיי ממליצה להורים להיות מודעים לנטל הזה על הילדים ולתת להם זמן הקיץ להטעין מחדש.
"אני חושב שהורים צריכים לתת עדיפות לבריאות הנפשית של ילדיהם לקראת הקיץ", אומר דיי. "תנו להם לשחק, ללכת למחנה, לערוך דייטים וזמן לא מובנה, רצוי מחוץ למסכים."
דיי מציין גם שחשוב להכיר בכך שבמידה מסוימת, לרוב הילדים שחוזרים להדרכה פנים אל פנים בסתיו תהיה רמה של אובדן למידה וצריך להדביק את הקצב. "אלא אם כן יש סיבה מורכבת בנוסף לאיבוד שטח מבחינה אקדמית בגלל המגיפה והלימודים המרוחקים, אני ממליצה להורים לא לעכב את ילדיהם", היא אומרת.
מחוזות בתי הספר מודעים לאתגר הזה ויהיו להם מנגנונים שיספקו עזרה נוספת. המורים והצוות יתכוננו לעמוד באתגרים הללו בציפייה לתלמידים שיזדקקו לתמיכה נוספת בסתיו.
"
אלא אם כן יש סיבה מורכבת בנוסף לאיבוד שטח מבחינה אקדמית בגלל המגיפה והלימודים המרוחקים, אני ממליץ להורים לא לעכב את ילדיהם.
”
"מורים מודעים היטב לכך שתלמידים נאבקו בשנה האחרונה, כפי שהם עשו את עצמם, וכפי שהתמודדו עם ילדיהם", אומר דיי. "זו הייתה שנה ממש קשה. סמכו על כך שהמורים יתכננו זרם של תלמידים בספטמבר שלא בדיוק שגשגו בזום. הם יעריכו אותם ויבחנו היכן נמצאים הכישורים שלהם, ויתאימו את תכנית הלימודים בהתאם".
הסיכוי להדביק תלמידים בנושאים כמו מתמטיקה או קריאה קל יותר מאשר לאמוד היכן נמצאים הילדים מבחינה רגשית.
"אני מקווה שבתי ספר יוכלו לספק יותר שירותי ייעוץ ממה שהם רגילים לספק, כי הילדים יצטרכו את זה וייעוץ פרטי הוא לעתים קרובות יקר וקשה למצוא", אומר דיי.
סטיבן מריל, מנהל התוכן הראשי שלאדוטופיה, ארגון המעודד חדשנות בחינוך K-12, כותב שהתמקדות רבה מדי באובדן למידה ולא בבריאות הרגשית של התלמידים כשהם חוזרים לכיתותתהיה "טעות היסטורית”:
הצורך לבנות מחדש את המרקם החברתי המרופט של קהילות הלמידה שלנו, שמחקר אחר מחקר מצביע על כך שהוא יסוד ללמידה אמיתית, צריך להיות הדאגה העליונה.
ההשלכות של טעות בסדר העדיפויות והעמדת התוכן לפני הילד הן רציניות וארוכות טווח.
אל תקבל את ההחלטה ללא קלט מהתלמיד
סביר להניח שילדים לא יתנדבו להיעצר, במיוחד בהתחשב בסטיגמות הקשורות לאי ביצועים טובים בלימודים והסיכוי לראות בני גילם וחברים מתקדמים בכיתה. לא רק שהורים צריכים לערב ילדים בדיון בדרכים המתאימות לגיל, עליהם גם למסגר את השיחה בצורה חיובית כך שהתלמיד יבין אותה ככלי להועיל ולא כעונש.
"ילדים בסוף בית הספר היסודי, בחטיבת הביניים ובתיכון צריכים להיות מעורבים בהחלטה", אומר דיי. "הם צריכים להרגיש שיש להם קול והם צריכים להצטרף, כי אחרת הם עלולים לחבל בהישג שלהם אם הם כועסים, ממורמרים או מרגישים נענשים."
דיי מציין גם שקל יותר לקבל החלטה לחזור על כיתה אם הילד גם מחליף בית ספר, מה שגורם לו פחות שישימו לב אליו על ידי עמיתים.
"להישאר באותו בית ספר ולראות חברים עולים לכיתה הבאה בלעדיך זה כואב לילדים גדולים יותר", היא אומרת. "אם לא ניתן או רצוי לשנות בית ספר - וגם אם כן - על ההורים לנסח את ההחלטה כטובת הילד ולא שיקוף של האינטליגנציה או הכישרון שלהם."
נצל את המשאבים הזמינים
הורים צריכים להבין שהם אינם האחראים הבלעדיים לכך שילדים מתגברים על אובדן למידה במהלך המגיפה. גם מורים יכולים לעשות הבדל עצום. מריל מציינת שמחוות פשוטות של מורים כמו ברכה לתלמידים בדלת יכולות להגביר את המעורבות האקדמית בכיתה ב-20 אחוזים. מורים שיש להם הבנה שרווחה רגשית חשובה יותר מהישגים לימודיים כרגע יהוו גורם גדול בסיוע לילדים שמתחילים את שנת הלימודים הבאה מאחור.
בין אם מגיעים מהורה, מורה או מערכת תמיכה אחרת, פשוט להראות לילדים שיש מבוגרים שאכפת להם מהם היא חיונית כרגע.מחקר מאוניברסיטת הרווארד מראהשילדים עמידים ויכולים להתאושש מקשיים קשים הרבה יותר אם יש להם לפחות מבוגר יציב ותומך אחד בחייהם.
חיבור ילדים עם פעילויות מהנות כמו מחנות קיץ בחוץ שהופכות את הלמידה למרתקת ומהנה יכולה להיות גם דרך לחבר ביניהם מחדש ולחזק את ההישגים הלימודיים כשהם חוזרים לבית הספר. ישנם גם שירותי הדרכה פרטניים או קבוצתיים זמינים ברוב הקהילות, אם כי דיי מזהיר את ההורים מלקפוץ לפתרון הזה מהר מדי. ילדים קולטים את הפחדים של הוריהם, כך שאם ההורים דואגים כל הזמן שהתלמיד שלהם מפגר, התלמיד יקלוט את זה.
"זה גורם להם להיות מועדים יותר לחרדה ודיכאון ממה שכבר קורה, במיוחד במהלך שנת מגיפה יוצאת דופן ומלחיצה זו", אמר דיי. "אני רוצה להדגיש שהישגים אקדמיים זה לא הדבר הכי חשוב כרגע. הילדים האלה יהיו בסדר. לרוב הם ישיגו את הפער, והם באותה סירה כמו הרבה ילדים אחרים, אם לא רובם".
