רובנו מחזיקים יותר מדי זבל. אבל אחרי כמה מהלכים בין-מדינתיים באותה הרבה שנים, למדתי את הערך של להחזיק פחות.
שיעור ראשון: רוב הדברים שהיו בבעלותי היו חסרי תועלת
אחרי שגרתי באותו בית במשך חמש שנים, היה לי הרבה חרא. היו לי כלי מטבח מיוחדים, חד-שימושיים. היו לי ספרים שמעולם לא קראתי שוב. היו לי תקליטים שמעולם לא הקשבתי להם. היו לי בגדים לאקלים שכבר לא גרתי בהם. היו לי חלקי אופניים לאופניים שאפילו לא היו בבעלותי יותר. היו לי רהיטים להחזיק את כל הדברים האלה. היה לי אחסון כדי לשמור את כל הדברים האלה בסביבהלמקרה שהייתי צריך את זה.
כשסוף סוף עזבתידנבר לסיאטל לפני כמה שנים, מכרתי או נתתי את רוב הדברים האלה. התכנון שלי היה פשוט להחליף את הדברים שמסרתי, כי רובם היו זולים וישנים בכל מקרה. אבל כשהגעתי לסיאטל, הבנתי שאני לא צריך את רוב הדברים האלה, ולא טרחתי להחליף את רוב הדברים שחשבתי שאצטרך.
מאז, דילגתי בין דירות כמה פעמים ולאחרונה עברתי שוב למדינות - עכשיו ללוס אנג'לס. הפעם לקח לי שעתיים לארוז את החפצים שלי וכשעה להעמיס הכל למשאית. עדיין יש לי את כל מה שאני צריך. רק מסתבר שאני לא צריך הרבה. כל מה שבבעלותי, אני משתמש על בסיס קבוע.
הצמצום המאולץ שעושים במעבר דירה עושה כאן פלאים, אבל אני חושב שניקוי אביב מיושן וטוב יכול לעשות את אותו הדבר. באופן אישי, אני אשים את כל מה שאני לא חושב שאני צריך לאחסון למשך חודש. אם הכל עדיין שם חודש לאחר מכן, אני פשוט לוקח את הקופסה הזו ישר לחנות יד שניה בלי להסתכל פנימה. לעתים רחוקות אני מתגעגע למשהו מזה.
שיעור שני: אני קונה רק מה שאשתמש בו בעתיד
כשאני עושה קניות, קל להיקלע ל"עכשיו". אני אסתכל על משהו וארצה אותו כי אני יכול לחשוב איך אשתמש בו בדיוק באותה שנייה. כולנו יודעים שזה הבסיס של רכישות דחף, אבל במהלך השנים האחרונות, שיניתי את החשיבה שלי כדי לרסן את הרכישות האלה על ידי שואל את עצמי, "איך אשתמש בזה מחר?" אם אני לא יכול לענות על השאלה הזו, אני לא צריך אותה. בנוסף, הרבה פעמים אתה צריך להשתמש במשהו רק פעם אחת, וזה מתילשכור זה רעיון טוב יותר מאשר לקנות.
הדבר הגדול בהזמנה מהאינטרנט הוא תקופת ההמתנה הכפויה. בטח, לאמזון יש משלוח באותו יום עכשיו, אבל זה עדיין לאמִיָדִי. אני שואל את עצמי: "האם אני עדיין ארצה את זה בעוד יומיים?" אם התשובה חיובית, אני בדרך הנכונה. אם התשובה היא "לא", אז לא כדאי לקנות. כפי שהיית מצפה, זה עשה פלאים עבור התקציב שלי.
זה נשמע מובן מאליו, אבל זה משהו שרבים מאיתנו לא חושבים עליו. בשלב מסוים היו לי בלנדר ומעבד מזון. השתמשתי גם לעתים רחוקות. במקום לערבב אוכל, המטרה היחידה שהם שירתו הייתה בזבוז מקום בבית שלי. כשנפטרתי מהבלנדר, הייתי מרוצה לחלוטין רק ממעבד המזון. אנשים עם יותר כישורים קולינריים ממה שיש לי בהחלט יכולים לקבל ולנצל את שניהם, אבל זה לא העניין כאן. זה יותר על מילוי הבית שלך עם פריטיםאתה משתמשוזורקים את השאר.
השימושים שלי שונים משלך, וזו הסיבה שאין דבר כזה סט כלים אוניברסלי. לא כולנו צריכים את אותם הדברים, אבל גיליתי שיש לי הרבה דברים כי חשבתי שאניצריך,לא בגלל שבאמת הייתי צריך אותם.
זה היה סימן די טוב שאוכל להיפטר מהם.
שיעור שלישי: העמידות חשובה, אבל לא לכל דבר
רהיטי איקאה אינם עמידים. אבל זה לא אומר שכןלא שימושי. כשאתם בשלב של החיים שאתם עוברים הרבה, אתם לא רוצים להתפשר על פריטי ריהוט גדולים ויקרים שאולי לא יתאימו למקום הבא שלכם. למדתי לבחור ולבחור את מה שחשוב לי, ולעבוד משם.
לאחר מכן, יש לי ספה קטנה ושולחן קפה שאני אוהב. יש לי שולחן כתיבה שבניתי בעצמי שאקח איתי לכל מקום עד שהוא יתפרק. יש לי כיסא משרדי שיספיק לי כל החיים. אבל כמעט כל השאר ניתן להחלפה בהתראה של רגע. בשמחה אוציא הרבה כסף על משהו שאני יודע שיחזיק מעמד, אבל רק אם זה משהו שבאמת אכפת לי ממנו. מדף ספרים? איזה מדף אקראי מאיקאה זה בסדר. מעמד לטלוויזיה? רק תן לי כל מה שזול שמתאים לחלל הזה.
זו אותה הנחת יסוד כמו העקרון הנוחות, איפה אתה מוציא כסף במקום שבו אתה מבלה, אבל עם השאלה הנוספת של "האם אעביר את זה באמצע הארץ אם אצטרך?" אם התשובה היא "לא", אז כנראה שלא כדאי לבזבז עליו הרבה כסף. השאלה הפשוטה הזו מנעה ממני לבזבז כסף על כל מיני דברים.
שיעור רביעי: כמעט הכל ניתן לתיקון
מוקדם יותר השנה, קניתי אופניים חדשים. שלי היה ישן, לא היה מאובזר כמו שרציתי, ופשוט התחשק לי לקנות צעצוע חדש (כולנו מכירים את ההרגשה). אבל תפסתי את עצמי לפני שהורדתי כמה אלפי דולרים על משהו חדש, והחלטתי פשוט לתקן את האופניים הישנים שלי. 400 דולר מאוחר יותר, זה היה בדיוק מה שרציתי, ובהרבה פחות מאלפים שהייתי מוציא אחרת.
בטח שמעתם את זה פעם אחר פעם, אבל אני לא יכול להגיד את זה מספיק: תיקון הוא לעתים קרובות יותר טוב מאשר לקנות חדש. ה-iMac 2009 שלי עבר גם החלפת כונן קשיח וגם החלפת כרטיס מסך. קרעתי ותיקנתי מקלדת רולנד ישנה במקום להחליף אותה. מַדוּעַ? זה לא רק לחסוך, זה בגלל שחיווטתי מחדש את המוח שלי כדי לשאול את עצמי כמה שאלות פשוטות לפני שאני מחליף משהו:
מהן התלונות העיקריות שלי לגבי מה שכבר בבעלותי?
האם אני יכול לתקן את התלונות הללו בעצמי?
כמה זמן וכסף יעלה לתקן את זה?
האם קל וזול יותר פשוט לקנות חדש?
לא פעם, הבנתי שמה שבבעלותי מתאים לחלוטין לשימושים שלי ואני יכול לעשות את זהשיפורים ותיקונים קלים לבד.
שיעור חמישי: ככל שיש לי פחות, כך אני מבלה יותר זמן במה שאני אוהב
יש לנו שפע של אפשרויות איך לבלות את הזמן שלנו. בתור חנון, דמיינתי לעצמי שאני יודע הרבה דברים: קומיקס, משחקי וידאו, אופניים, טכנולוגיה, רומנים, מוזיקה, הפקה מוזיקלית, כתיבה, סרטים ועוד. אני יכול לשרוד בבית שלישניםבלי להשתעמם. אבל בשלב מסוים, הבנתי שהמתחתי את עצמי רזה מדי. הייתי בעניין של כל כך הרבה דברים, לא ביליתי מספיק זמן עם אף אחד מהם, וכל אותו הזמן הם עמוסו לי בדירה.
אז החלטתי לקצץ. עד כמה שאני אוהב רומנים גרפיים, נתתי לעצמי כלל שאוכל לקנות רק אחד בכל פעם ואני צריך לקרוא אותו לפני שאוכל לקנות עוד אחד. אותו דבר לגבי ספרים, סרטים, משחקים וכל השאר. זה גם לא רק על אחסון ומעבר. רוב הדברים האלה הם דיגיטליים בימינו, אבל זה רק מחמיר את הבעיה. אם אני לא נזהר, אשכח שבבעלותי משהו כי אני לא רואה אותו כל יום, והוצאתי כסף על משהו שמעולם לא השתמשתי בו.
על ידי צמצום רכישות הבידור שלי, למדתי לבלות יותר זמן עם הדברים שאני אוהב. אני אשחק ויהנה ממשחק וידאו בודד עד שאסיים אותו. אקח את הזמן שלי לקרוא ספרים כי אני לא ממהר לספר הבא. אף פעם לא משעמם לי, אבל גם אני לא מוצף באפשרויות. שיחקתי פחות משחקים או קראתי פחות קומיקס, אבל הערכתי את החוויות האלה הרבה יותר כי ביליתי איתם יותר זמן.
שיעור שישי: ניקיון קל כשאין ברשותך זבל
בכל פעם שאנשים באו לדירה שלי בסיאטל, הם היו שואלים אם אני מנקה להם. מעולם לא עשיתי זאת. סידור פשוט מבולבל לעתים קרובות לניקיון.
ברגע שהצטמצמתי לבעלות רק על מה שהייתי צריך, לכל מה שהיה לי היה מקום, אז הדירה שלי תמיד הייתה די מסודרת. ובגלל שאני משתמש כמעט בכל מה שבבעלותי על בסיס קבוע, דברים לא נעשים כל כך מאובקים.
הלקח העיקרי כאן הוא די פשוט: אם אין לי איפה לשים משהו, אני לא צריך אותו. זה עושה את זה סופר קל לשמור על בית מסודר. אין כמו להירגע בדירה נקייה, וכאשר מגיעים אורחים, אני לא צריך לעשות שום עבודה כדי להתכונן. זה פשוט נראה בסדר כל הזמן.
(עם זאת, אני צריך להזכיר לעצמי לנקות את הבית שלי לעומק. זה לא תמיד ברור במבט חטוף, ובהחלט זנחתי את הניקיון בנקודות כי אני אפילו לא מבין כמה גס זה נהיה כשהדברים נראים מסודרים מרחוק .)
הקטע העיקרי שלי מכל המהלך הזה הוא ממש פשוט: למדתי להעריך את מה שבבעלותי ולקנות רק מה שאשתמש בו. בגלל זה, כמעט הרגתי את העומס ושמרתי את הכיס שלי מלא לחופשות ספונטניות (וזה באמצע הארץ).
איור מאת ג'ים קוק.
