לפעמים אתה מקבל הרגשה מהממת שאתה פשוטלָדַעַתמשהו על אדם או מצב; זה נקרא אינטואיציה, ולעתים קרובות זה שגוי.
יש הרבה ויכוחים אם אנחנו יכולים לסמוך על אינסטינקט הבטן שלנו לגבי אנשים אחרים או לא; יש אנשים שחושבים שאנחנו יודעים כל מה שאנחנו צריכים לדעת על אדם ברגע. הכלכלן והפסיכולוג ההתנהגותי זוכה פרס נובל, דניאל כהנמן, נלחם נגד התפיסה הזו בעבודתו, עם זאת, והתעקש שרבים מהדברים שאנו חושבים מיד שהם נכונים, קשורים הרבה יותר לסטריאוטיפים ולהטיות שלנו.
ThinkAdvisor דיווח על נאום שכהנמן נשא בפורום העסקים העולמי בניו יורק, שם הסביר שיש מקרים שבהםהתחושה שאנו מכנים "אינטואיציה" נכונה, אבל יש קריטריונים. אתה צריך להיות מסוגל להגיד כן לשאלות האלה כדי לדעת אם אתה צודק לגבי מה שאתה חושב שהבטן שלך אומר לך.
האם זה משהו שהיית יכול ללמוד - והאם התאמנת ללמוד אותו?
המוח שלנו אוהב לחפש דפוסים בכל מקום, ולכן יש נטייה ליצור קשרים היכן שאין כאלה. אנו מנסים לנחש עד כמה משהו נפוץ על ידי היזכרות בהתרחשויות העבר, כך שדברים שקורים לעתים רחוקות יכולים להיראות תכופים אם הם גדולים או שליליים ביותר. שאלו את עצמכם, האם זה מצב שיש בו סדירות? והאם זה משהו שראית מספיק פעמים כדי להסיק מסקנות?
כהנמן מביא שתי דוגמאות לעולמות שבהם יש סדירות ללמוד מהם - משחק שחמט ונישואין:
אינטואיציות של שחקני שחמט אמן כשהם מסתכלים על הלוח [ומבצעים תנועה], הן מדויקות", אמר. "כל מי שהיה נשוי יכול היה לנחש את מצב הרוח של אשתו או בעלו במילה אחת בטלפון. זו אינטואיציה והיא בדרך כלל טובה מאוד ומדויקת מאוד.
כללי השחמט תמיד זהים, ולכל אחד בנישואין יש לקוות היכרות עם בן/בת הזוג שלו. במובן מסוים, תחושת האינטואיציה שלנו היא אסטרטגיה נלמדת יותר מאשר ניחוש. הבחירות שלך מגובות בכל מיני נתונים שהמוח שלך צבר לאורך זמן. זו לא ממש תחושה, גם אם היא מרגישה כזו.
נישואים הם דוגמה מאוד ספציפית; תלמד הרבה על מישהו רק על ידי התבוננות מתמדת והתייחסות אליו. אתה משקיע שעות. תרגול הוא חלק עמוק מהאינסטינקט הלימודי, וזו הסיבה שמישהו עם הרבה ניסיון עם משהו יכול לסמוך עליו כשהבטן שלו אומר לו משהו. אם לא באמת התאמנת במשהו, אתה בעצם לא יודע.
עם זאת, כשזה מגיע לעניין של בטיחות, טוב להקשיב לעצמך. לדוגמה, בכל פעם שאני בדייט עם מישהו שנותן ליויברציות רעות, אני יוצא משם מיד ואמשיך לעשות זאת. אבל, הייתי גם בהרבה דייטים ראשונים, ולמרות שכל אדם שונה, יש סדירות להתנהגות מקובלת חברתית כשאתה מכיר מישהו לראשונה. מה שאני מפרש כתחושה אינטואיטיבית שמישהו הוא שרץ יכול להיות רק הידע שנצבר מאינטראקציות רבות עם צמרמורות. חשבו על זמנים שבהם בטחתם בבטן שלכם ומדוע צדקתם - או טועים - על סמך מה שבאמת ידעתם.
האם האינטואיציה שלך מאושרת?
כהנמן אומר שהדרך היחידה לדעת באמת אם יש לך אינטואיציה של מומחה לגבי משהו היא לאשר את ה"ניחוש" שלך, ואומר שאתה צריך "לדעת כמעט מיד אם הבנת נכון או טעית".
מה שהוא טוען הוא בעצם הוכחה מדעית. כל השאר זה רק ניחוש. כהנמן בעצם מתווה את הקריטריונים שלו כי הוא מאמין שיותר מדי אנשים מבססים את קבלת ההחלטות שלהם על תחושת ביטחון שאינה מוצדקת. זה אומר לאשר את ההטיות, הפרקטיקות המפלות וההנחות שלהם לגבי הדרך שבה העולם עובד, שגויות לחלוטין. הוא חכם לבקש מאנשים לשקול מחדש את הדחף לסווג את העולם על סמך רגשותיהם. ואז שוב, במצבים שבהם ה"בטן" שלך אומר לך שאתה לא בטוח או שמשהו לא בסדר, זה לא הזמן לשיטה המדעית. במקרים אלה, סמוך על האינסטינקטים שלך וצא החוצה.
דניאל כהנמן: האינטואיציה שלך שגויה, אלא אם כן מתקיימים שלושת התנאים הללו| ThinkAdvisor