לשמוע שכסף לא קונה אושר לא יהיה הדבר הכי מפתיע שתשמעו היום, אבל אולי תופתעו לגלות שיש גזירה למשוואת הכסף-שווה-אושר שנמצאת איפשהו ליד מעמד הביניים. מתוך ניוזוויק:
פסיכולוגים השקיעו עשרות שנים בחקר הקשר בין עושר לאושר", כותב הפסיכולוג דניאל גילברט מאוניברסיטת הרווארד ברב המכר שלו "Stumbling on Happiness", "והם הגיעו למסקנה בדרך כלל שעושר מגביר את האושר האנושי כאשר הוא מוציא אנשים מעוני מחפיר. לתוך מעמד הביניים, אבל זה עושה מעט כדי להגביר את האושר לאחר מכן.
אבל כאשר יותר כסף פירושו בחירה מורחבת, מדוע העשירים אינם מאושרים יותר? לפי ניוזוויק, הבחירות שהוצגו לעשירים מתישות מבחינה פסיכולוגית:
מחקרים מראים שאנשים אוהבים לבחור מבין אולי חצי תריסר סוגי פסטה במכולת, אבל מוצאים ש-27 אפשרויות מדהימות, מה שמשאיר אותם באופן כרוני על קצה המזלג שהם יכלו לבחור אחת טובה יותר ממה שהם עשו. ולרצונות, שנחמד להרשות לעצמם, יש הרגל רע להפוך לצרכים (אייפוד, מישהו?), שתרבות רוויית פרסום ומדיה יוצרת מספרים אינסופיים. סיפוק צרכים מביא פחות רווחה רגשית מאשר סיפוק רצונות.
הלקח: אם אתה יכול להכניס את עצמך לנוחות של החיים במעמד הביניים, זכור שהשעות הארוכות והקשות יותר שאתה משקיע כדי לטפס בסולם מנקודה זו ואילך, כנראה לא ישמחו אותך יותר.
למה כסף לא קונה אושר[ניוזוויק]