הסופר דניאל פינק משווה את תהליך הכתיבה לחיים בנאום הפתיחה שלו באוניברסיטת נורת'ווסטרן, ומסביר מדוע חשוב לך יותר לתכנן פחות ופשוט לעשות יותר דברים.
בכתובת, פינק מספר את סיפור המאבק בחיבור ולקחתו לפרופסור שלו. הפרופסור שלו אמר לו שהוא נאבק כי הוא לא יודע מה הוא חושב:
לפעמים אתה צריך לכתוב כדי להבין את זה... העצה הזו לא הייתה רק הדרכה נבונה כיצד לכתוב - היא עשויה להיות העצה החכמה ביותר שאני יודע איך לחיות... לפעמים, הדרך היחידה לגלות מי אתה או אילו חיים אתה צריך להוביל זה לעשות פחות תכנון ויותר לחיות - לפוצץ את הבועה הכפולה של נוחות ושל מוסכמות ופשוט לעשות דברים, גם אם אתה לא יודע בדיוק לאן זה יוביל, כי אתה לא יודע בדיוק לאן זה יוביל.
זה אולי נשמע מסוכן - ואתה יודע מה? זה כן. זה ממש מסוכן. אבל הסיכון הגדול יותר הוא לבחור בוודאות כוזבת על פני עמימות אמיתית. הסיכון הגדול יותר הוא לפחד מכישלון יותר מאשר מבינוניות. הסיכון הגדול יותר הוא להמשיך בנתיב רק כי זה הנתיב הראשון שהחלטת ללכת עליו.
כולנו רוצים שליטה על חיינו ועל הכיוון שאליו הולכים, אבל לפעמים אנחנו לא מצליחים להבין איך להגיע לשם בלי שרק נחיה את החיים שלנו. תפסיק לתכנן מה אתה רוצה לכתוב ופשוט תכתוב. תפסיק לתכנן מה אתה רוצה לעשות ופשוט תעשה.
נאום כינוס מכללת ויינברג 2014 מאת דניאל פינק| יוטיוב דרךבחירת מוח