אם אתה אובססיבי לפסטה (אני!), אז אתה יודע שיש הבדל ניכר במרקם ובטעם בין אטריות טריות ומיובשות. אבל למרות שתמיד הנחתי שטרי עדיף על מיובש, מסתבר שזה לא המקרה, ולפעמים לא כדאי להפגיז בפסטה טרייה - וזה חדשות טובות מאוד עבורנו, הפחמימות התקציביות.
באופן לא מפתיע, באיזו פסטה כדאי להשתמש הכל מסתכם ברוטב. רטבים עבים, לבביים על בסיס שמן (כמו ראגו) זקוקים למבנה שמספקת פסטה מיובשת. רטבים קלים וקרמיים עם בסיס חלבי (כגון אלפרדו או קרבונרה) משתלבים בצורה הטובה ביותר עם פסטה טרייה. רוטב אחד שנראה נגד זה הוא בולונז, כי יש בו חלב, אז כדאי להגיש אותו עם פסטה טרייה. עכשיו, כשאתה יודע מתי הפסטה הטרייה תעשה את ההבדל, אתה רק צריך לקפוץ לזה כשזה חשוב.