קרדיט: fizkes - Shutterstock
לאישי ציבור, חברות ואנשים רגילים יש לרוב הרגל להאריך את המחלוקת שהם קורים לבית המשפט. זה לא מספיק כדי לכבות שריפה עם התנצלות או מחיקת חשבון, אז במקום זאת אנחנו נוטים לצלול עם ראש ראשון לתוך המערבולת ולנסות לטפס החוצה על ידי הפעלת ציוצים או הערות קרביים יותר.
כמובן, אני מדבר על המושג "לציוץ דרך זה", שעוקב אחר ספר משחק כמעט זהה בכל פעם שהוא מתרחש: תגיד משהו טיפשי, תגרור תגובה נגדית, הסט את האשמה מהתגובות האמורות על ידי ביקורת על כל השאר המפנים אצבע אליך, ו להתפוצץ בצורה מרהיבה ומביכה.
איך נראה 'לציוץ דרך זה'?
לדוגמא בזמן, תסתכל על הציוצים האחרונים של ענקית המסחר האלקטרוני אמזון, שכבר היומתלבט עם פוליטיקאים בטוויטר כל השבוע. בפרט, החברה משתמשת בסוג של סרק שאופייני למותגים גדולים בפלטפורמה, אם כי בהתייחס להאשמות על תנאי עבודה מחרידים באחד ממרכזי ההגשמה שלה.
אמזון נסערת בבירור מהפלק של השבוע, והמשיך לנעול צופרים עם פקידי ציבורעל נושאים נפרדים, אפילו עם הצרכן של החברההמנכ"ל דייב קלארק נכנס למעשה. זה היה תרגיל מונומנטלי בציוץ באמצעותו, שהועסק על ידי מונולית תאגידית שיכול היה כנראה לתת לערימה לחמוק אל הזיכרון הריק של האינטרנט אילו רק היה סותם את הפה.
יש עוד המון דוגמאות לאנשים - בולטים וצנועים כאחד - שצעדו בדרך המסוכנת, הצפויה והמצחיקה הזו. ישאילון מאסק,הנשיא לשעבר טראמפ, העיתונאיםגלן גרינוולדואליסון רומן, בנוסף לנבלים ארעיים כמואבא שעועיתוגיא אשת גבינה.
מכיוון שזהו זיוף שכל אחד יכול לבצע, ללא קשר לפלטפורמות המקוונות שלו, כדאי לבדוק מה אתה עלול לעשות במקום לצייץ דרכו בצורה הרת אסון.
מה לעשות במקום
אולי זה האינסטינקט לחזור מיד מנפילה מרהיבה, אבל זה עובד רק לעתים רחוקות. ביצוע שגיאה חמורה ברשתות החברתיות - בין אם מדובר בהאשמת שוואמישהו שהוא פדופילאו פרסוםציוצים מסוגלים- והנפילה שנוצרת בהכרח, הפכה לקאנון תרבותי משלה בשלב זה, עם לפחות אחדרב המכר של הניו יורק טיימסמוקדש לנושא.
אנחנו צריכים לדעת עד עכשיו איך הדינמיקה עובדת ואיך לגשת אליה: במקום להגן על עצמך בפני חבורה של זרים באינטרנט, מחק את האפליקציה שלך או את החשבון שלך לחלוטין. שחררו ואפשרו לעצמכם את השלווה של הקיימים בעולם האורגני והפיזי שבו אנשים במרחק אלפי קילומטרים לא מכוונים את זעמם באופן ישיר לעבר העבירות שלכם. אתה יכול לנשום אוויר צח ואולי לגשת למצב בעיניים ברורות יותר. משם, אתה יכול להתחיל לנקות את שמך, לכפר על פח האשפה שהדלקת, או לבחור להמשיך להתעלם ממנו לחלוטין.
חשבו על המצב מנקודת מבטם של אנשים אחרים
אולי ההיבריס הוא הכוח המניע מאחורי כל אלה שמצייצים דרכו. אם אתה מנהל מתקפת מדיה חברתית בניסיון להגן על מעשיך, רוב הסיכויים שאתה לא חושב על אף אחד אחר מלבד עצמך - וככה אתה לא מנצח בוויכוח.
ברור שפגעת במישהו, אז עכשיו השאלה שאתה עשוי לשאול היא למה. ברגע שתתחיל להסתכל על הפרטים הספציפיים של הפעולות שלך ועל התגובה שהיא צברה, תבחין שההכפלה אינה פרודוקטיבית במיוחד.
שקול את היתרונות של התנצלות בדרך הנכונה
אנשים שמצייצים דרך זה מבצעים לעתים קרובות הסבר על הפנים ומגייסים איזושהי מעשה משעשע. אני מנסח את ההתנצלויות האלה ככאלה כי אפשר להשתמש במנגנון הגנה בהתנצלות שלך שמטיל את הנטל על האויבים שלך, ולא על עצמך.
כמנהג כללי, לעולם אל תגיד "אני מצטער אם אנשים נעלבו", או "אני מצטער אם רגשותיך נפגעו." זה רק יעורר יותר זעם, כי זה הופך את המצב עלתְגוּבָהלמילים או למעשיך, ולא על מעשיך. זכרו, התנצלות היא מעשה של קתרזיס, והיא מדגימה צמיחה אישית, או לפחות יוזמה ללמוד.
אם באמת חילצת את המים וזכית לגל גדות של נקמה, כתוב על התנצלות במסמך וורד, או על מפרסם מקוון כמו Medium, אז שתף את זה עם העולם. עסוק במחשבה עם מהות הטענות המכוונות כלפיך, ועשה כמיטב יכולתך לגאול את עצמך. זה בסופו של דבר הרבה יותר חביב מלירות ציוצים זועמים ומעוררי אמון על המתנגדים שלך, שכפי שאנו יודעים היטב עד כה, אף פעם לא עובד.
