ברור שבשלב זה, אנחנו יודעים שאין דבר כזה "איזון בין עבודה לחיים". מעולם לא היה, ובהחלט לא עכשיו, במהלך מגיפה. ואז יש "עבוד קשה, שחק קשה." זוכרים את הערמון הישן הזה? ההנחה הייתה שככל שתעבוד קשה יותר, שעות הפנאי שלך יהיו שופעות ומהנות יותר.
אבל כל כך הרבה אנשים מעולם לא הצליחו לעבור לשלב ה"שחק קשה", ונקלעו למעגל שבו הם עובדים קשה, ואחר כך קשה יותר - אפילו כשאמור להיות לפחות קצת משחק (כמו ב חוּפשָׁה). היינו כל כך מותנים להעריך את הפרודוקטיביות על פני כל דבר אחר, שרבים מאיתנו מרגישים אשמים או חרדים כשאנחנו עושים משהו רק בשביל ההנאה.
במאמר לטוב+טוב, ד"ר פרפטואה ניאו, פסיכולוג קליני חולק אסטרטגיה שתעזור לנו להערים על המוח האובססיבי שלנו לעבודה כדי לקחת קצת זמן פנאי. הנה מה שצריך לדעת.
איך לשכנע את עצמך לקחת זמן פנאי
בטח, אתה יכול "לאהוב" את מה שאתה עושה למחייתך, אבל באופן אידיאלי יהיו לך גם כמה תחומי עניין אחרים. והעניין הוא שכנראה תשמחו ליהנות מזמן פנאי - ואולי אפילו קבעתם כמה בעבר. אבל כשזה מגיע למעשה לסגור את המחשב הנייד שלך ולהניח את הטלפון, הקול המציק בראש שלך שאומר "אתה באמת צריך לעבוד עכשיו" תמיד מנצח.
זה המקום שבו האסטרטגיה של ניאו נכנסת לתמונה. היא מבינה שלמרות שטכנית, הנקודה של הפנאי היא לקחת הפסקה מהתפוקה של הפרודוקטיביות ופשוט ליהנות, זה קל יותר לומר מאשר לעשות עבור הרבה אנשים.עבור ניאו:
בואו נתחיל עם צעדי תינוק ונחטוף אותו עם מטרה או מטרה. במה פעילות נינוחה זו תעזור לך? אולי זה שזור במטרה שלך להיות בריא יותר, או שאתה בוחן מקומות כדי לשפר את כישורי הצילום שלך.
אם אתה באמת נהנה מפעילות ובמקרה נהנה מתוצאות אחרות לצד זה, זה יקל עליך לתעדף את שעות הפנאי שלך.
הרעיון הוא לעבור ליותר פנאי הארדקור מכאן, אבל המסגור הזה עשוי לעזור לאלה שעדיין משוכנעים שהם חייבים להיות פרודוקטיביים בדרך כלשהי בכל דקה ביום.