תן לילד שלך לצעוק, 'אני שונא אותך'
פעם, כשהבן שלי היה בערך בן שש - וכעס עלי מסיבה כלשהי או אחרת - הוא עלה במעלה המדרגות וצעק, "אני לא אוהב אותך!" מעבר לכתפו כשהלך.
בערך באמצע הדרך, הוא עצר, הסתובב לאחור והגדיל את הקצב: "יש לילְעוֹלָם לֹאחיבב אותך." ואז הוא עלה, ניקד את ההצהרה שלו בטריקת דלת מוצקה.
(כן, המילים שלו קצת צרבו, אבל בעיקר לא יכולתי שלא להתרשם מהיצירתיות של הכוויה שלו.)
כשהילד שלך צורח, "אני שונא אותך!" (או "יש לילְעוֹלָם לֹאאהבתי אותך") בפעם הראשונה, זה יכול להרגיש כמו הדחייה האולטימטיבית. כל הלילות חסרי השינה שהם העניקו לך במתנה, כל הקיא הקליע הזה שניקית, כל התקפי הזעם האלה שעברת ושיעורי שחייה ורסיטל פסנתר שעמדת בהם... הם לאמוּתָרלשנוא אותך, נכון?
אתה בטח כבר מבין את זה, אבל זה לא באמת קשוראַתָה, אומרת ד"ר ברברה גרינברג, פסיכולוגית מתבגרת ומשפחתית בקונטיקט.
"אל תפחד כשאומרים שהם שונאים אותך", אומר גרינברג, מחבר הספרהעשרה כשפה שנייה: מדריך להורים להיות דו לשוני. "זה לא קשור להורה באותו רגע; זה קשור לילד. זה יותר על איך הוא מרגיש מאשר איך הוא מרגיש כלפיך."
והעובדה שילדך מרגיש שהוא יכול להגיד לך את זה היא למעשה אינדיקציה לכך שהוא מרגיש בטוח רגשית איתך.
"אני הכי דואג לילדים בכל גיל שהם אדישים להוריהם", אומר גרינברג. "אם הם צועקים עליך, הם עדיין מאוד מחוברים אליך."
אז, העצה הטובה ביותר של גרינברג להתמודדות עם ילד שצועק על שנאתו אליך? שיגידו את זה. הישארו רגועים, אל תצעקו בחזרה, אל תשלחו אותם למסע אשמה על כך שהם פגעו ברגשותיכם. וגם, "בוודאי אל תרדוף אחריו לחדר שלו כשהוא במה שאני מכנה 'מצב חם'", היא אומרת.
אם הם מתרחקים ממך, תן להם לקבל את הרגע שלהם. לאחר שהם נרגעו והשתחררו, אתה יכול לדבר איתם על הרגשות הבסיסיים שלהם. אם הם צועקים לך את זה ומחכים לתגובה, הגיבי בצורה ניטראלית ככל האפשר עם משהו כמו, "אני יכול לראות שאתה מאוד כועס. אני כאן בשבילך כשאתה רוצה לדבר."
בפסיכולוגיה היום, מומחית הורות והמטפלת בילדים ומשפחתיים, מרי וואלאס, אומרת לזכור להתמקד בכעס של הילד, לא בהתקפה האישית לכאורה:
חברו את הכעס שלו לגורם הבסיסי בכך שתספר לו את הסיפור של מה שקרה. לדוגמה, אתה יכול לומר, "אמרתי שאתה לא יכול ללכת לשינה הלילה וכעסת.
למד אותה ביטוי שאתה רוצה שהיא תשתמש בו. אתה יכול להגיד לה, "כשאת כועסת, אמור 'אני כועס', ואני אעזור לך.
לעוד מ-Lifehacker, הקפד לעקוב אחרינו באינסטגרם@lifehackerdotcom.
מייגן מורבצ'יק ולברט
עורך מנהל
Meghan Walbert היא העורכת המנהלת של Lifehacker. יש לה תואר ראשון בעיתונאות מאוניברסיטת קנט סטייט ותעודת בוגר במנהיגות וניהול ללא מטרות רווח מאוניברסיטת אריזונה סטייט. מגהן החלה את הקריירה שלה ככתבת ב-The Arizona Republic, ואז עבדה ביחסי ציבור עבור בית ספר תיכון לקריירה וטכנולוגיה ואוניברסיטה פרטית. לאחר שבנה נולד, היא עשתה עצמאית במשך כמה שנים, וכתבה בעיקר חדשות ומאמרות כמו גם ספרי עיון יצירתיים.
כשהיא ובעלה הפכו להורים אומנים, היא החלה לכתוב ולדבר על החוויה וחיברה סדרת יומן אומנה בת 26 חלקים עבור הניו יורק טיימס, הוכתרה כ"קול השנה" של הבלוג שלה שנתיים ברציפות, וכן היה חבר צוות של "תקשיבי לאמא שלך" להראות. היא גם תרמה לאנתולוגיה של 2016כל כך שמחים שהם אמרו לי: נשים מתוודעות לאימהות. מגהן ערכה מגוון ראיונות רדיו ופודקאסטים הדוגלים בצורך בהורים אומנים נוספים במערכת הרווחה של הילד בארה"ב. היא הייתה דוברת מרכזית של ועידת האומנה והאימוץ השנתית של מדינת ניו יורק אזרחי מדינת ניו יורק, והיא כיהנה במועצת המנהלים שלמשאלה אחת פשוטה.
חלק מהעבודות האהובות על מגהן עבור Lifehacker כוללות את הפרסום של "שיחות גדולות," שבו היא וכותבים אחרים שאפו לעזור להורים לנווט בשיחות הרציניות ביותר שהם יצטרכו לנהל עם ילדיהם במהלך ילדותם, ממִיןופורנואֶלבטיחות באינטרנטולְהִתְגַרֵשׁ. היא גרה במזרח פנסילבניה.
קרא את הביוגרפיה המלאה של Meghan